בעלי דירות ברמת גן טענו שמתקן החנייה שנבנה עבורם מסורבל, מסוכן ולא אוטומטי כפי שהובטח. בית המשפט קבע כי הקבלן לא הפר את ההסכם
השופטת רונית פינצ'וק-אלט דחתה לאחרונה תביעה שהגישו 20 דיירים בבניין שעבר פרויקט תמ״א 38. התובעים טענו כי החניון שנבנה לא עונה על מה שהובטח בהסכם, שכן הוא רק חצי אוטומטי ולא אוטומטי לחלוטין. לאחר שסקרה את ההבדלים בין שני סוגי החניונים קבעה השופטת כי מדובר בחניון אוטומטי לכל דבר וההסכם לא הופר.
הנתבעת, ״רובין חברה קבלנית לבניין״, ביצעה בבניין פרויקט תמ"א 38 במסגרתו נהרס הבניין הישן בן 9 דירות, ונבנה בניין חדש בן 23 דירות ובו מתקן החנייה. היא חתמה על חוזים מסוג אחד עם בעלי הדירות הישנות וזמן רב לאחר מכן חתמה על חוזים שונים עם הדיירים החדשים.
התובעים טענו כי מתקן החנייה אינו תואם את ההתחייבויות החוזיות של הנתבעת, בכך שאיננו מהווה מתקן חנייה אוטומטי אלא מתקן חנייה חצי אוטומטי. בנוסף הם טענו כי קיימים במתקן ליקויים כולל ליקויים בטיחותיים.
לטענת התובעים, הם נדרשים ללחוץ ידנית על כפתור זמן ממושך בתחילת תהליך החניה, וקשה לתמרן את המכוניות בכניסה וביציאה מהחניון. הם הגישו חוות דעת שלפיה מתקן החנייה אינו אוטומטי אלא חצי אוטומטי ובנוסף אינו בטוח לשימוש, תפעולו קשה עד בלתי אפשרי, וזמן המחזור, היינו הזמן שלוקח למתקן להכניס את הרכב לחנייה או להוציא אותו מהחנייה, ארוך באופן בלתי סביר.
הנתבעת הגישה חוות דעת נגדית שלפיה המתקן בנוי בהתאם לתקנים אירופיים מחמירים ביותר וכן בהתאם לתקן הישראלי וקיבל את אישורי הבטיחות המתאימים של הרשויות השונות בישראל. עוד נכתב בחוות הדעת כי זמן המחזור קצר יחסית והמתקן פועל כראוי.
מומחה מטעם בית המשפט קבע כי ברור לגמרי שהמתקן אוטומטי. בנוסף, הוא הגיע למסקנה שהמתקן בנוי הן לפי התקן האירופאי, והן לפי התקן הישראלי.
עומד בתקן
השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט מבית משפט השלום בתל אביב קיבלה את חוות דעת מומחה בית המשפט.
היא הבהירה כי בשיטות חניה חצי אוטומטיות מבוצע רק חלק מתהליך החנייה בסיוע מכני אוטומטי.
לעומת זאת, שיטות חניה אוטומטית הן כאלה בהן מבוצע כל תהליך החנייה מנקודת המסירה מיד בכניסה ועד לנקודת השחרור מיד ביציאה, בסיוע מכני אוטומטי.
השופטת קבעה שמחומר הראיות עלה כי בחניון של התובעים הנהג נוסע עד לעמדת ההפעלה ומזדהה באמצעות צ׳יפ. לאחר מכן הנהג לוחץ לחיצה מתמדת על לחצן ההפעלה והמשטח שעליו יונח הרכב מגיע. בשלב הזה הנהג מסיע את רכבו למשטח, מוודא שהוא מונח נכון וחוזר לעמדת הפעלה לענות על מספר שאלות כמו האם כל הנוסעים יצאו מהרכב והאם הדלתות סגורות. בהמשך לוחץ הנהג שוב על הלחצן והמשטח מתחיל לרדת למקום החניה.
מעובדות אלה ברור לדברי השופטת כי מדובר במתקן חניה אוטומטי, שכן הנהג לא נוסע עם הרכב בתוך החניון ולא בוחר את מקום החניה הספציפי אלא רק מביא את הרכב אל עמדת ההפעלה ומשם הרכב מתנייע באופן אוטומטי לתוך החניון.
עוד קיבלה השופטת את קביעת המומחה כי המתקן בטיחותי.
התובעים חויבו בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 100,000 שקל.
- ב״כ התובעים: עו"ד שלמה בכור
- ב״כ הנתבעת: עו"ד יגאל לונגו
עו״ד דניאל גולשה
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין