תבעה לקבל יותר מחלקה בצוואה: "מימנתי לאימא את הדירה"

האישה סייעה לאימה ברכישת דירת הירושה. טענתה שהיא זכאית לזכויות יתר בנכס משום שהמנוחה לא החזירה את כל הכסף, נדחתה: "סותרת גרסה שהעלתה בהליך קודם"

בית המשפט למשפחה באשדוד דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה במטרה לקבל נתח גדול יותר מדירת הירושה שהותירה אימה המנוחה, ובניגוד לצוואתה שלפיה הנכס יתחלק שווה בשווה בין ארבעת ילדיה. השופטת עפרה גיא דחתה את טענת התובעת, שמימנה בזמנו את רכישת הנכס, לפיה האם לא החזירה את לה את כל הכסף כך שמוצדק להגדיל את החלק שלה בדירה. זאת בין היתר בשל גרסה הפוכה שהציגה התובעת בהליך קודם.

התובעת ושלושת הנתבעים הם אחים, ילדי אישה שהלכה לעולמה במאי 2023. מספר שנים טרם מותה ערכה האם צוואה שלפיה מלוא רכושה - הכולל דירה באשדוד - יחולק שווה בשווה בין ארבעת ילדיה. כחצי שנה לאחר פטירת המורישה ניתן צו לקיום צוואתה, בהיעדר התנגדות מי מילדיה. ואולם זמן קצר לאחר מכן פנתה בתה בתביעתה לבית המשפט.

לדבריה היא זו שמימנה את רכישת דירה הירושה ב-1992, בסך 103 אלף דולר, כאשר אימה השיבה לה מאז רק 73 אלף דולר. בנסיבות אלה, טענה, זכויותיה בדירה עומדות על 30% ואילו היתרה, בשיעור 70%, אמורה להתחלק בין האחים שווה בשווה (17.5% לכל אחד), כך שבסך הכול חלקה בנכס הינו 47.5% (30% + 17.5%).

מנגד טענו שאר היורשים כי אחותם מבקשת לסחוט מהם כספים שלא כדין, תוך התכחשות לצו קיום הצוואה. הם הפנו לפסק דין מ-1998 הקובע שאימם שילמה לתובעת 25 אלף דולר בנוסף ל-73 אלף הדולר שצוינו, כך שלמעשה החוב הוחזר רובו ככולו. בתוך כך טענו שאחותם נמנעה מלרשום את זכויותיה הנטענות בדירה למשך יותר משלושה עשורים - דבר המעיד שגם לשיטתה הנכס שייך לאימם בלבד.

השתק ושיהוי

השופטת גיא מצאה שצודקים הנתבעים בטענתם כי במסגרת הליך משפטי קודם, מלפני כ-27 שנים, אחותם הודתה שאימה שילמה לה סכום נוסף מעבר ל-73 אלף הדולרים. באותו פסק דין צוין שהשתיים חתמו על הסכם בשלהי 1994, לפיו המנוחה "מסרה לידי התובעת סך של 25 אלף דולר, בנוסף לסכום של 73 אלף דולר ששולמו".

לדברי השופטת, בנסיבות אלה יש לדחות את גרסתה הנוכחית והסותרת של התובעת. "מדובר בהשתק שיפוטי, חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט ביחס לקבלת 25 אלף דולר מן האם. בהליך קודם טענה התובעת כי קיבלה הכספים הללו מהאם, ועל כך הסתמך בית המשפט המחוזי בין היתר בעת מתן פסק הדין. כעת טוענת התובעת כי לא אמרה אמת במסגרת ההליך לעיל", כתבה.

נימוקים נוספים שבגינם יש לדחות את התביעה, לדברי השופטת, נעוצים בהתיישנות ושיהוי. בפסק הדין צוין שאף לגרסת התובעת - היא גורשה על-ידי אחיה מדירת הירושה עוד ביוני 2018, ואולם מסיבה שאינה ברורה נקטה בהליך המשפטי רק באוקטובר 2023, יותר מחמש שנים לאחר מכן. מסקנת השופטת הייתה שגם אם המנוחה באמת נותרה חייבת לתובעת כספים, הרי שהיא ויתרה עליהם.

לפיכך הורתה השופטת על דחיית התביעה ביחס לדירת הירושה וקבעה שהיא תחולק בהתאם לצוואת המנוחה.

• ב"כ התובעת: עו"ד שלמה הניה
• ב"כ הנתבעים: עו"ד אבי הלוי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.