מאת: עו"ד ראובן נחום
לפסק הדין בעניין בריטש ואח' נ' אירונאוטיקס בע"מ ואח'
האם יצרנית המזל"טים אירונאוטיקס הפרה התחייבות כלפי סוחר נשק בנוגע לעסקת הנשק שחתמה עם אנגולה ב-2002? הסוכן טען שהחברה נטשה אותו לאחר שניצלה את קשריו עם הממשל האנגולי ותבע פיצוי של 4 מיליון שקל. הפרשה הגיעה לעליון.
חברת אירונאוטיקס הוקמה ב-1997 כסטראט-אפ מודיעיני הפועל בעיקר באמצעות מזל"טים, וכיום הינה אחת החברות הביטחוניות הגדולות בארץ.
בשנת 2000, כשהחברה עוד הייתה בחיתוליה, פנה אליה סוחר נשק בשם משה בריטש, המקושר לממשלת אנגולה, והציע לקדם עבורה עסקאות מכירת מזל"טים לצבא האנגולי.
בפגישה שנערכה בינו לבין סמנכ"ל השיווק של אירונאוטיקס, צבי נווה (היום מנכ"ל החברה), סוכם כי תינתן לבריטש ההזדמנות לתווך בין החברה הצעירה לצבא אנגולה.
באותה פגישה הוציא נווה מכתב למשרד הביטחון של אנגולה, בו הודיע כי בריטש משמש כסוכן החברה ומוסמך לדבר בשמה בכל הנוגע למו"מ עסקי. במכתב, שנכתב באנגלית, כונה בריטש "sole agent".
מילים אלה עמדו במרכזה של תביעה לפיצוי של 4 מיליון שקל, שהגיש בריטש ב-2006 נגד החברה, מנכ"ל החברה אבי לאומי (שעזב ב-2012) ונווה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
התביעה הוגשה, לאחר שאירונאוטיקס התקשרה עם משרד הביטחון האנגולי ב-2002, באמצעות חברה בשם LR Avionics Technologies Ltd.
בריטש טען שבכך אירונאוטיקס הפרה הסכם שכרתה עמו בעל פה, לפיו יהיה הסוכן הבלעדי שלה באנגולה. לדבריו, עסקת המזל"טים הוערכה בשווי של 3 מיליון דולר, ובגינה אמור היה לקבל עמלה בשיעור של 30%, שהם 900 אלף דולר.
לטענתו, אירונאוטיקס נטשה אותו אחרי שהשתמשה בשירותיו ובקשריו, והעסקה כבר הייתה קרובה לחתימה.
המחוזי דחה את התביעה לאחר שקבע שבריטש לא הוכיח שנחתם עמו הסכם בלעדי, ובכל מקרה הוא גם לא הוכיח שאירונאוטיקס הסכימה לשלם לו עמלה של 30% או שהיה "הגורם היעיל" בעסקת הנשק. למעשה נקבע שכלל לא היה מעורב בעסקה שנחתמה.
בריטש לא התייאש וערער לעליון. הוא טען שאמנם אין בידו הסכם כתוב וחתום, אולם המכתב ששלח נווה למשרד הבטחון האנגולי מעיד על קיומו של הסכם סוכנות בלעדי. הוא גם התעקש שהוא זה שרקם את העסקה.
לא הוכחה הבטחה לבלעדיות
המשנה לנשיא, השופטת מרים נאור קבעה שאין להתערב בהכרעת המחוזי, אשר "לא התלהב" מהעדות של המערער. מעבר לכך, קבעה שלא הוכחה כל הבטחה לבלעדיות ושאת המילים "sole agent" בהחלט ניתן לפרש כסוכן יחיד שאינו בלעדי.
יתרה מזו, לעמדת השופטת נאור, קשה מאד לקבל שהמשיבה ניסחה הסכם שהעניק למערער בלעדיות לזמן בלתי מוגבל והבטיח לו שיעור עמלה גבוה. זאת בפרט, כשבאותה תקופה עוד לא היו בידיה המזל"טים, והעסקה הסופית נחתמה בחלוף שנתיים.
לעמדה זו הצטרפה השופטת דפנה ברק-ארז, אשר הדגישה שהמערער לא הצליח להוכיח שום תנאי מתנאי ההסכם, כמו משך ההתחייבות כלפיו ופרטיה.
לעומת השופטות, הנשיא גרוניס, סבר שיש במכתב ובעדותו של המערער כדי להוכיח שנקשר עמו הסכם סוכנות בלעדי בעל פה: המכתב שהציג משלים את עדותו והעובדה שנכתב בו במפורש "our sole agent in Angola" שרק עמו ניתן לדבר, מעידה שהוסמך לייצג את המשיבה באופן בלעדי באנגולה.
עם זאת, הנשיא הסכים שעל הערעור להידחות, מהסיבה שהמערער לא הוכיח את שיעור העמלה שהובטח לו על עבודתו.
בסופו של דבר התקבלה עמדת השופטות, והמערער חויב בהוצאות משפט של 30 אלף שקל.
לפסק הדין בעניין בריטש ואח' נ' אירונאוטיקס בע"מ ואח'
* עו"ד ראובן נחום עוסק בדיני חוזים ומסחר.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.