התיקון החדש לחוק קובע שלילת אפוטרופסות אוטומטית מהורה שביצע עבירות פליליות חמורות בתוך המשפחה. חשוב לדעת שאפשר לשלול אפוטרופסות גם במקרים אחרים – כאשר ההורה משתמש בילד ככלי במלחמת הגירושין
לאחרונה אישרה הכנסת את תיקון מס' 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירה פלילית חמורה). התיקון קובע כי תישלל אפוטרופסות מהורה שרצח או ניסה לרצוח מי מבני המשפחה, ומהורה שאנס או ביצע מעשה סדום של קטין בתוך המשפחה. שלילה זמנית תיכנס לתוקף כבר בשלב הגשת כתב האישום ושלילה קבועה – בעת הרשעה.
הרעיון ברור: הורה שפגע בהורה השני או בילד לא יוכל לקבל עבורו החלטות ולא ימשיך להיות אפוטרופוס לילדיו.
בצד זאת, חשוב לדעת שאת האפוטרופסות אפשר לשלול מהורה גם כשלא מדובר ברצח, אונס ומעשי סדום, אך לשם כך יש להגיש תביעה מתאימה.
מתי אפשר לתבוע שלילת אפוטרופסות?
למרבה הצער במסגרת סכסוך גירושין הורים נוטים לא פעם להשתמש בילדים ככלי לניגוח ההורה האחר, בין היתר באמצעות סירוב לפעולות שונות ביחס לקטין המחייבות לפי החוק הסכמה של שני ההורים. למשל, טיפול פסיכולוגי, ניתוח, חיסון, הנפקה או חידוש של דרכון, הוצאת ויזה ועוד.
ברוב המקרים, הסירוב שרירותי ואינו מבוסס על נימוק מתקבל על הדעת, והקטינים משלמים את המחיר.
לדוגמה, אב שנתבע למזונות הגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי שייקבע כי אינו אביו של הקטין בן השנתיים. זאת, למרות שעד להגשת תביעת המזונות היה אב למופת, התעקש על זמני השהות ולא הסכים לוותר גם לא על דקה אחת עם בנו.
למרות בדיקת סיווג רקמות שקבעה כי הוא אביו של הקטין, הודיע האב שהוא אינו מעוניין בשום קשר עם בנו.
במקרה אחר, דובר על קטין שנולד כתוצאה מרומן בין אישה רווקה לגבר נשוי. בתחילה הגבר שמח מאוד ואף הבטיח לאישה שיעזוב את אשתו כדי להקים משפחה חדשה אתה ועם הקטין, אולם לאחר לידת הקטין חזר בו, ניתק כל קשר עם הילד ואימו וחזר לאשתו.
בשני המקרים עתרו האימהות לבית המשפט בתביעה לשלילת האפוטרופסות של האב הביולוגי על מנת שיוכלו לקבל את ההחלטות בקשר לקטינים לבדן, מבלי להיות תלויות באב שבחר להתנתק.
בית המשפט הזמין תסקיר מרשויות הרווחה כדי שאלה יבדקו מול האב את רצונותיו וכוונותיו, יבחנו את טובת הקטין וידווחו לו על כך.
בשני המקרים , ההמלצה בתסקיר היתה לתת לאם את כל הסמכויות בקשר לקטין, למרות שבאחד המקרים האב התנגד למתן סמכויות לאם מבלי שהצליח לתת הסבר סביר לכך.
שלילה נקודתית
גם כאשר יש קשר בין שני ההורים לבין הקטין, אנו נתקלים לא פעם בהתנגדות של הורה לחידוש דרכון, הנפקת ויזה או טיפול פסיכולוגי, ללא כל הסבר המניח את הדעת ומתוך ניסיון לנגח את ההורה האחר ובית המשפט נדרש לבדוק מהי טובת הילד.
במקרים כגון אלה, האפוטרופסות של ההורה המתנגד לא תישלל באופן גורף והמענה יהיה נקודתי. אם לפי המלצות של גורמי חינוך או של מומחה שמונה על-ידי בית המשפט טובתו של הקטין היא לקבל טיפול פסיכולוגי, יינתן צו שיפוטי המאפשר את הטיפול למרות התנגדות אחד ההורים. ואם הורה מתנגד להנפקת דרכון באופן שרירותי וללא הסבר סביר כמו חשש לחטיפה, יינתן צו להנפקת הדרכון גם ללא חתימת שני ההורים.
הנה כי כן, לבתי המשפט יש כוח רב וסמכות לשלול או לצמצם אפוטרופסות של הורה לא רק במקרים קיצוניים של אלימות, אלא גם במקרים של ניתוק קשר עם הקטין או כאשר הורה עושה שימוש לא נאות בסמכויותיו ההוריות ככלי במלחמת הגירושין.
* עו"ד ומגשרת אורלי מנע שני עוסקת בדיני משפחה וירושה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.