בנות זוג חתמו עם אבי הילדים על הסכמים שמכירים באם הלא הביולוגית כשותפה מלאה בהורות. בית המשפט המחוזי קבע כי היא לא תוכל לזכות בהכרה רשמית, אבל הכיר בזכויותיה מכוח ההסכמים
בית המשפט המחוזי בתל-אביב התיר כעת לפרסום פסק דין עקרוני שביטל הצהרה על אם שנייה לתאומים שילדה זוגתה לשעבר בהורות משותפת עם גבר, מאחר שהמצב החוקי בישראל לא מאפשר להכיר בהורות משולשת. עם זאת נקבע כי הזכות שלה לשמש לילדים כ"אם פסיכולוגית" ולהיות מעורבת בחייהם שמורה לה מכוח הסכמים שנחתמו בינה לבין ההורים והעניקו לה זכויות מלאות כהורה.
התאומים נולדו ב-2011 מתרומת ביצית של בת הזוג שהופרתה מזרע של גבר בהורות משותפת והוכנסה לגופה של זוגתה. לאחר הלידה חתמו השלושה על שני הסכמים שעיגנו את הזכויות של כל אחד מהם כלפי הילדים.
ההסכם הראשון כונה "הסכם בין הורים" ואושר בבית המשפט. במסגרתו הוסכם כי בת הזוג שתרמה את הביצית תהיה שותפה מלאה בגידול הילדים, תיקח חלק פעיל בחייהם ותקיים עמם מערכת יחסים עצמאית. הסכם נוסף, בדבר הורות משותפת בין השלושה, לא הובא לאישור בבית משפט.
ב-2014 בנות הזוג נפרדו ותורמת הביצית הגישה תביעה להצהיר עליה כאם רשמית של הילדים. זוגתה לשעבר ואבי הילדים הביעו התנגדות נחרצת שגובתה בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה אין אפשרות חוקית להוסיף הורה לילדים שיש להם אם ואב.
למרות זאת, השופט יהורם שקד מבית המשפט למשפחה הוציא פסק דין ראשון מסוגו שהכריז על התורמת כאם התאומים ויצר הורות משולשת. השופט שקד קבע כי ההכרה בה מתחייבת מההסכמים שנחתמו ומאחר שזו טובת הילדים שגידלה ורואים בה כאם.
האב והיועץ המשפטי לממשלה לא השלימו עם פסק הדין והגישו ערעור למחוזי. הטענה המרכזית שלהם הייתה כי פסק הדין מנוגד לחוק ולפסיקת בית המשפט העליון שלא מכירים בהורות משולשת, גם לא באמצעות הסכם פנימי בין ההורים.
תורמת הביצית טענה מנגד כי בית המשפט העניק פתרון שמתאים למציאות החיים של הילדים ולטובתם מתוך הבנה שיש למצוא פתרון משפטי שמתאים להתפתחויות בתחום המשפחה והילודה. עוד היא טענה כי יש לכבד את ההסכמים שנחתמו ועיגנו את זכויות ההורות שלה.
סוגיה רגישה
באפריל האחרון החליטו סגן נשיא בית המשפט שאול שוחט והשופטים נפתלי שילה ועינת רביד לקבל את הערעור.
השופט שילה, שכתב את פסק הדין העיקרי, קבע כי הדין הישראלי עדיין לא מכיר בהורות משולשת, גם לא כשיש זיקה גנטית ל"הורה השלישי". נהפוך הוא, חוק תרומת ביציות קובע במפורש שלתורמת אין מעמד כלפי הילד וההסכמים לא יכולים להעניק לה אותו בניגוד לחוק.
השופט ציין כי מדובר בסוגיה רגישה ומהותית שיש לה השלכות אתיות, ערכיות ומשפטיות. לכן, כל עוד המחוקק לא הכריע בה בית המשפט לא רשאי להקדים אותו ב"חקיקה שיפוטית".
עם זאת, השופט הבהיר כי העובדה שאי אפשר להצהיר על בת הזוג לשעבר כאם לא שוללת ממנה את הזכויות מכוח ההסכמים. בהקשר הזה השופט הבהיר כי ההתנערות של האב מהתחייבויותיו חסרת תום לב ופוגעת קשות בטובת הילדים.
במילים אחרות, נקבע כי גם אם אין לבת הזוג מעמד רשמי כאם מבחינה משפטית ההסכמים הקנו לה את הזכות לשמש לילדים כ"אם פסיכולוגית" ולהיות מעורבות בכל היבטי החיים שלהם. לפיכך ההורים מחויבים לאפשר לה לקיים הסדרי שהות ולקבל את ההסכמה שלה לכל החלטה הקשורה לילדים בענייני חינוך, בריאות, מגורים ועוד.
- ב"כ האב: עו"ד רונן דליהו ועו"ד שלום כהן
- ב"כ האם הביולוגית: עו"ד לענייני משפחה יהודית מייזלס
- ב"כ היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד עידית רחמים מנדלבאום
- ב"כ בת הזוג: עו"ד שמעון פרץ
- האפוטרופסית לדין של הקטינים: עו"ד מירב פלד
עו"ד חגית דריהם
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.