שימוש ראשון בהנחיית הפרקליטות: שני סרבני גט יועמדו לדין פלילי

שני סרבני גט שמרצים מאסרים אזרחיים יעמדו בפני הליך פלילי כעבריינים לכל דבר.  כך קבעו באחרונה בתי הדין הרבניים בחיפה ובירושלים, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה מנובמבר 2016.

בתי הדין הרבניים בחיפה ובירושלים עשו באחרונה שימוש ראשון בהנחיית פרקליט המדינה מנובמבר 2016 והורו לפרקליטות לפצוח בהליך פלילי נגד שני סרבני גט עיקשים. האחד מעגן את אשתו מזה כ-20 שנה והשני כ-14 שנים. שניהם נמצאים שנים רבות במאסר אזרחי.

ההנחיה קובעת שבמקרה שבית הדין כפה על בעל להתגרש והוא לא עשה זאת במשך יותר מ-60 יום, ניתן להשתמש בסעיף 287 לחוק העונשין המטיל 4 שנות מאסר על מי שמסרב למלא אחר צו שיפוטי שניתן "לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר".

מדובר בשני מקרים חמורים ויוצאי דופן במיוחד. המקרה הראשון, שנדון בפני בית הדין הרבני בירושלים, עסק בבעל המסרב לתת לאשתו גט במשך כ-20 שנה, מתוכם 15 שנים במאסר אזרחי שהוטל עליו כסנקציה על מנת להביאו להסכמה.

במקרה השני, דובר על בני זוג שפרודים מזה כ-14 שנה ומאז האישה – שלטענתה סבלה מאלימות קשה – לא מצליחה להתגרש. בעלה אמנם שוהה במאסר כבר 5 שנים אך הוא עומד בסרבנותו ונשבע שלא ייתן לה גט לעולם.  

משמעות ההנחיה היא הפיכת סרבן גט לאסיר פלילי של ממש. כלומר, בניגוד לסרבני גט שנאסרו אזרחית ויכולים להשתחרר ברגע שהם מסכימים להתגרש, סרבן גט שנוהל נגדו הליך פלילי ייחשב לעבריין לכל דבר ועניין, והדבר משפיע על תנאי מאסרו ועל האפשרות שלו להשתחרר.

יעזור או לא?

בשני המקרים בחנו הדיינים האם נקיטה של הליך פלילי כזה עשויה לגרום ל"גט מעושה" –שנחשב פסול לפי ההלכה היהודית. החשש עלה עקב ההוראה ההלכתית שלפיה למעט בית הדין הרבני אין הרשאה לאף גורם אזרחי – כמו המשטרה או בית המשפט האזרחי –  לכפות גירושים.

אולם המסקנה של רוב הדיינים הייתה ששימוש בהנחיה אינו מעלה חשש לגט מעושה. בשני פסקי הדין נעשתה סקירה מרחיבה של דעות פוסקי ההלכה לאורך הדורות, החל מהרא"ש וכלה ברב אלישיב, והמסקנה הייתה כי מאחר שההליך הפלילי מתנהל בהוראת בית הדין לא ניתן לראות בכך כמעשה של גורם אזרחי אלא כשליחות לביצוע הוראותיו.

הדיינים הרב דניאל אדרי, הרב בן ציון הכהן רבין והרב אלעד עלי מבית הדין בחיפה חידדו כי ההליך הפלילי, כשלעצמו, אינו בא לכפות על הסרבן את הגט אלא להענישו על כך שלא נשמע להוראות בית הדין.

עם זאת, במסגרת ההליך שהתנהל בבית הדין בירושלים בפני הדיינים הרב אוריאל לביא, הרב שלמה תם והרב דוד מלכא הובעה גם דעת מיעוט. אחד הדיינים (לא צוין מי) סבר שאין תועלת בהליך פלילי נגד הבעל שלא מתנגד בצורה נורמלית "ואינו פועל מתוך דפוסי הגיון ומחשבה רגילים". במקום זאת, הוצע בין היתר לשלוח אותו להסתכלות פסיכיאטרית ולשחרר אותו לחצי שנה למעצר בית, כשלאורך התקופה ינסו לשכנעו להתגרש.

יצוין כי השימוש בהנחייה כרוך בפרוצדורה: ראשית, התיק מועבר לפרקליטות שמחויבת להתייעץ עם היועמ"ש של בתי הדין הרבניים ורק לאחר שהובעה הסכמה מועבר התיק להליך שיפוטי, שבתומו – אם הסרבן יורשע – הוא יישלח ל-4 שנות מאסר פלילי. מדובר כאמור בסנקציה חדשה שנועדה לסייע במציאת פתרון לנשים העגונות – במיוחד במקרים קיצוניים.

• ב"כ האישה בבית הדין בירושלים: עו"ד שרה מרקוביץ, עו"ד שי זילברברג
• ב"כ האישה בבית הדין בחיפה: עו"ד שלומית ביר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.