שימוש פסול במאגרי מידע - מהו האמצעי הראוי כתגובה?

"שמירה על תדמית ראויה של השירות הציבורי מהווה תנאי הכרחי לשמירה על תפקוד נאות של שירות זה. בנוסף לשמירה קפדנית על תדמית השירות, נועד ההליך המשמעתי למנוע פגיעה בתפקוד שירות המדינה; אשר על כן בבואו להטיל אמצעי משמעת יבחן בית הדין, בין היתר, האם אמצעי המשמעת המוטלים יוצרים הרתעה מספקת בקרב עובדי המדינה, כן יבחן האם די באמצעי המשמעת האמורים כדי להשיב על כנו את אמון הציבור במערכת השירות הציבורי, המהווה אף הוא תנאי הכרחי לתפקודו של השירות. בבוא בית הדין לגזור דינו של נאשם בעבירה משמעתית אין הוא מתייחס לאמצעי המשמעת כאל עונש גרידא, שכן עליו לבחון מהו האמצעי ההולם את התכליות האמורות של הדין המשמעתי."

כך אמרה שופטת בית המשפט העליון ד' ביניש בפסק דין שניתן לאחרונה. את הסוגיה היא בוחנת על-פי התכלית העומדת בבסיס הדין המשמעתי. "בלא אמון הציבור ברשויות הציבור יעמדו הרשויות ככלי ריק. אמון הציבור הוא המשענת של רשויות הציבור, והוא מאפשר להן למלא את תפקידן".

השופטת קבעה כי יש ממש בטענותיו של בא-כוח המדינה לפיה ככלל, מדיניות ענישה ראויה מחייבת להחמיר עם עובד מדינה העובר עבירה של שליפה ממאגרים שלא במסגרת התפקיד, ולהטיל עליו אמצעי משמעת חמורים. תכליות הדין המשמעתי, עקרונות הענישה בדין המשמעתי ופיה המיוחד של העבירה הנדונה מחייבים תגובה מניעתית הולמת, אשר תרתיע עובדים אחרים מביצוע אותה עבירה. בין יתר הנסיבות לחומרה, יש לשקול גם את היקף מעשי שליפת המידע, תכליתם והשימוש שעשה בהם העובד.

עש"ם 7111/02 נציבות שירות המדינה נ' יאיר אשואל ואח'

למדור משפט פלילי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.