העובדת – עו"ד שהגישה תלונה נגד סגנית ראש העיר מיטל להבי – הועברה לתפקיד שאינו הולם את השכלתה, וביצעה עבודה פקידותית במשך מספר שנים. ביה"ד קבע כי העירייה תפצה אותה בגין עוגמת נפש.
עורכת דין עבדה בלשכה המשפטית של עיריית תל-אביב מ-1999. ב-2009, לאחר שהסתכסכה עם הממונה עליה ואף הגישה נגדה תלונה, עברה עורכת הדין לתפקיד עוזרת סגנית ראש העיר, מיטל להבי. כשנה לאחר מכן, ביקשה לעלות בדרגה, אך נמסר לה כי לא ניתן לקדם אותה.
לייעוץ בדיני עבודה:
פני ל-עו"ד דיני עבודה
באמצע 2011 עורכת הדין שלחה דוא"ל למבקרת העירייה ובו טענה כי הגב' להבי מתנכלת לה לאחר שהעירה לה כי היא מאשרת דיווחי שעות כוזבים לעובדת בלשכתה. כמה חודשים אחר כך הועברה עורכת הדין לתפקיד פקידותי זוטר בלשכת התאגידים שבעירייה.
עוד שנתיים חלפו, ובאוקטובר 2013 פנתה עורכת הדין לממונים עליה בדרישה להשיב אותה לשירות המשפטי. לבסוף, לאחר שהפסידה במכרזים, הגישה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב תביעה לפיצויים נגד העירייה.
התובעת טענה כי לפני שעברה ללשכתה של הגב' להבי ניתנה לה התחייבות שתוכל לשוב למשרתה בשירות המשפטי.
לשיטתה, היא הסכימה לעבור לתפקיד זוטר רק עד שיימצא עבורה תפקיד ניהולי התואם את כישוריה. אלא שלדבריה, מאחר שהיא תויגה כ"בעייתית", הוצעו לה משרות בדרגות נמוכות, שאינן תואמות את השכלתה ואת המשרה שהייתה לה.
לבסוף טענה כי נגרמה לה פגיעה כלכלית כתוצאה מאי החזרתה למשרה בשירות המשפטי.
העירייה טענה, בין היתר, כי תלונתה של התובעת נגד גב' להבי הוגשה בחוסר תום לב. כך או כך, טענה העיריה, שיבוצה במשרה בדרגה נמוכה יותר נבע מקשיי השמה ולא מהתנכלות.
לטענת העירייה, המעבר של התובעת ללשכת סגנית ראש העיר היה על פי בקשתה, ולא ניתנה לה כל התחייבות כי תוכל לשוב למשרתה בשירות המשפטי.
בנוסף נטען כי לתובעת יש נטייה להתעמת עם הממונים עליה וליחס להם מעשי שחיתות כדי להשיג את מאווייה.
בעייתית אך זכאית
השופטת אופירה דגן-טוכמכר קיבלה את התביעה בחלקה.
בנוגע להעברה השופטת העריכה כי לא ניתנה לתובעת הבטחה כי תוכל לשוב למשרתה הקודמת ובהקשר זה, הבהירה השופטת כי יש לדחות את התביעה גם מטעמים של התיישנות, שכן חוק הגנה על עובדים מעניק מקסימום שנה מהיום שבו נוצרה עילת התביעה ועד להגשתה, ובמקרה הזה הוגשה בחלוף מספר שנים.
לעומת זאת, בכל הנוגע להעברתה ללשכת התאגידים, השופטת קיבלה את התביעה וקבעה כי התובעת סבלה מהתנכלות על רקע התלונה שהגישה. השופטת התרשמה כי העירייה לא עשתה מספיק מאמצים, בלשון המעטה, כדי למצוא לתובעת תפקיד ההולם את דרגתה ואת מעמדה.
גם אם מדובר בעובדת בעייתית, בכל זאת אפשר למצוא לה שיבוץ בתפקידים בדרגה שהולמת את השכלתה ואת יכולותיה, הבהירה השופטת, וסברה כי שיבוץ זה לא יכול להיחשב כשיבוץ בתום לב, ויש להניח שהוא קשור לתלונה שהגישה נגד סגנית ראש העיר.
השופטת הוסיפה כי העברה לתפקיד נמוך יותר עשויה להרתיע עובדים מפני חשיפת ליקויים במינהל, שמא יקרה להם מה שקרה לתובעת.
לבסוף נקבע כי העירייה תפצה את התובעת בסך 60,000 שקל, בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.
בנוסף, ביה"ד הורה לעירייה לשבץ את התובעת במשרה המתאימה לדרגתה, בתוך 45 יום.
- ב"כ התובעת: עו"ד ר. בורק
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ב. סמו ועו"ד א. קרן
* עו"ד ורד שדות עוסקת בדיני עבודה.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין