25 שנים אחרי הפיגוע בבית ליד שהביא למותם של 22 אנשים קבעה ועדת הערעורים לפי חוק הנכים כי שוטר שהגיע לזירת האירוע סובל בעקבות זאת מפוסט-טראומה.
קצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון יכיר בשוטר שסובל מפוסט-טראומה כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). כך קבעה לאחרונה ועדת הערעורים בבית משפט השלום בחיפה, שקיבלה ערעור שהגיש השוטר באמצעות עו"ד יפתח קיפרמן לאחר שתביעתו לאגף השיקום נדחתה. חברי הוועדה בראשות השופטת כאמלה ג'דעון קבעו כי הוכח קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של השוטר, שאובחן רשמית רק ב-2010, לבין נוכחותו בזירת הפיגוע שהתרחש ב-1995 בבית ליד, שהביא למותם של 21 חיילים ואזרח.
השוטר, שהוזנק לאבטח את זירת הפיגוע, תיאר כיצד נחשף למראות נוראיים של הרס, דם, גופות, ריח גופות שרופות ונאלץ לדרוך על איברים כרותים. בסמוך לאחר מכן החל לסבול מפלשבקים, סיוטים, קשיי שינה והתפרצויות זעם אך הדחיק את מצבו ולא פנה לטיפול מחשש שחבריו ומשפחתו יראו בכך כחולשה.
ב-2010, לאחר שהתפרץ באלימות כלפי שוטרים, נשלח על ידי המפקד שלו לקב"נית, וזו הפנתה אותו לבדיקה פסיכיאטרית שהעלתה כי הוא סובל מתגובה פוסט-טראומתית לפיגוע. בהמשך הוא הועבר לתפקיד משרדי וב-2015 פוטר מהשירות.
עוד בסמוך לאבחונים הראשוניים הגיש השוטר תביעה להכיר במצבו כנכות לפי חוק הנכים אך קצין התגמולים דחה אותה. ההחלטה התבססה על חוות דעת רפואית של פסיכיאטר מטעם משרד הביטחון שקבע כי לא כל חשיפה לאירוע קשה מולידה פוסט-טראומה, ולטעמו מצבו של השוטר נובע "ממצבי חיים ואירועים מתמשכים" ללא קשר לפיגוע.
השוטר לא השלים עם קביעה זו והגיש ערעור לוועדה באמצעות עו"ד יפתח קיפרמן. לערעור צורפה עדות של שוטר נוסף שנכח בזירה וחוות דעת פסיכיאטרית שמאשרת את הקשר המובהק בין מצבו הנפשי של המערער לבין הפיגוע.
בהמשך, פסיכיאטרית שמינתה הוועדה קבעה אף היא כי המערער סובל מחרדה ופוסט-טראומה ברמה קלה בעקבות האירוע. אלא שפרקליטות מחוז חיפה, שייצגה את קצין התגמולים, לא הסכימה עמה.
בין היתר נטען כי ספק אם המערער צפה במראות קשים נוכח העובדה שהגיע שעות לאחר הפיגוע. עוד נטען כי ייתכן שמצבו נובע מקשיים אחרים כמו גירושיו מאשתו, וכי העובדה שהתפקוד שלו לא נפגע באופן דרסטי שוללת מצב פוסט-טראומתי. בנוסף העלה קצין התגמולים את האפשרות שהמערער מנסה להשיג רווח משני ממצבו.
אין סיבה לסטות מחוות הדעת
חברי הוועדה קבעו בראש ובראשונה כי הם מקבלים את גרסת המערער לחוויות הקשות בזירת האירוע, שנתמכה בעדות חברו ליחידה.
בהמשך דחתה הוועדה את נסיונו של קצין התגמולים לקעקע את חוות דעתה של המומחית הממונה. חברי הוועדה ציינו כי מחוות הדעת המעמיקה, שהתבססה על ספרות מקצועית והתייחסה לעמדות של גורמים מקצועיים בכירים שבדקו את המערער לאורך השנים, עלה כי פוסט-טראומה קלה לא מחייבת פגיעה תפקודית משמעותית, כשלצד זאת הוכח שהמערער סובל מחרדות, קשיי שינה וחלה נסיגה בקשריו החברתיים והמשפחתיים. כמו כן הובהר בחוות הדעת כי מצבו נובע מהאירוע ולא ממצבי חיים אחרים, ובנוסף נדחתה הטענה לרווח משני נוכח העובדה שהמערער לא יזם את האבחון אלא הופנה אליו.
בסיכומו של עניין הוועדה קיבלה את הערעור, וקבעה שיש קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של המערער לבין נוכחותו בזירת הפיגוע. קצין התגמולים חויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסך 15,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין