המתעמלת נפגעה כאשר במהלך תרגיל מסוים, מוט ברזל השתחרר ממכשיר מסוים ופגע בפניה. את הפיצוי ישלמו בחלקים שווים בעלת המקום והמכשירים, והמדריכה שנכחה בשיעור.
בית משפט השלום בתל-אביב קבע כי אישה כבת 45 תפוצה בכ-1.2 מיליון שקל בעקבות תאונה קשה שאירעה בשיעור "פילטיס", כאשר נפצעה קשות בשיניה לאחר שמוט ברזל פגע בפניה. השופט שי מזרחי קבע כי בעלת הבית שבו אירעה התאונה (מדריכת פילאטיס בעצמה), וכן המדריכה שהיתה נוכחת בעת השיעור, יחלקו ביניהן את הפיצוי בחלקים שווים, זאת מאחר שכל אחת מהן התרשלה בדרכה שלה.
התאונה אירעה ב-2015, לאחר שהתובעת הגיעה לשיעור בביתה של הנתבעת, שם התקיימו השיעורים, אולם באותו יום הנתבעת העסיקה מדריכה מחליפה (הנתבעת השנייה בהליך).
במהלך אחד התרגילים ראשה של התובעת היה מונח על כרית בין כותפות המיטה והיא על גבה ורגליה בעמידת "נר", תוך שהיא מרימה ומורידה את המוט הקפיצי המחובר למיטה. כאשר רגלה האחת של התובעת על המוט והשנייה מונחת על המיטה, החליקה לפתע הרגל מן המוט. אחוזת בהלה, התובעת הרימה את ראשה קמעה מכרית המיטה, ונחבטה בשיניה מן המוט שירד מטה בעוצמה רבה.
ככל הנראה, במהלך החלקת הרגל וירידת המוט, התנתק תֵפֶס שרשרת ביטחון ממקומו והוביל לגלישת המוט מעבר לנקודה בה היה אמור לעצור במקרה של תקלה.
התוצאה היתה קשה. ארבע שיניים נעקרו ממקומן ונפגעה שן חמישית. בנוסף, נגרמו לתובעת נזקים לשפתיים. בעקבות זאת היא נאלצה לעבור טיפולי שיניים אינטנסיביים וכן טיפולים אסתטיים, ותזדקק להחלפת שתלים וכתרים כל 10-15 שנה.
בעלת המקום (הנתבעת הראשונה) ביקשה להטיל את האחריות על המדריכה, בין היתר, היא טענה כי העבירה מידע על התלמידות ויצאה מנקודת הנחה שהמדריכה יודעת שאת התרגיל האמור לא עושים בקבוצה, ועל כן גם לא הנחתה אותה בנדון. לטענתה, התרשלות המדריכה התבטאה בכך שלא השגיחה ולא נתנה תדרוך מוקדם.
המדריכה (הנתבעת השנייה) טענה בין היתר כי בעלת המקום לא דאגה לתחזוקת המכשיר כפי שהיתה צריכה, ולא הדריכה אותה לפני כניסתה לשיעור, והחליפה לאחר התאונה את החלפים של המכשיר בעצמה ללא פיקוח של איש מקצוע.
לא יכלה למנוע
השופט מזרחי הציג בהרחבה את טענות רבות שהעלו הצדדים, וכן את אופן ביצוע התרגיל, הוראות היצרן של המכשיר וחוות דעת מומחים שהגישו הצדדים.
בסופו של דבר, השופט שוכנע כי התאונה נגרמה כתוצאה מהתרשלותן של שתי הנתבעות. לפי השופט, הנתבעת הראשונה תרמה לתאונה כאשר לא החליפה את את התפסים כל שנה או שנתיים (בהתאם להוראות), ולא ביצעה במכשיר בדיקות תקופתיו.
בנוגע למדריכה, השופט שוכנע כי היתה צריכה לשהות לצדה של התובעת בזמן ביצוע התרגיל ולשים יד על המוט, בהתאם להוראות היצרן של המכשיר.
"שני כשלים אלה, אלמלא אירעו, היו יכולים למנוע את התאונה ואת הפגיעה הקשה בשיניה של התובעת," קבע השופט.
בתוך כך השופט דחה את הטענות בדבר אשמתה של התובעת, וקבע כי החלקת רגליה מהמוט היא סיכון שהיה על המדריכה לצפות כחלק מביצוע התרגיל. "לא היה דבר שהתובעת יכלה לבצע בעת התרגיל אשר היה בו כדי להקטין או למנוע את הנזק שבא עליה," כתב.
לאחר ניתוח מפורט ביותר של הנזקים שנגרמו לתובעת, השופט הורה לנתבעות לפצות אותה בכ-970,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 241,400 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד ברוש-לימור
- ב"כ הנתבעות 1-2: עו"ד טרוזמן
- ב"כ הנתבעות 3-4: עו"ד ירון
עו"ד צחית עופר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין