בעל הרכב, ספר במקצועו, הודיע לביטוח שאלמוני נטל את המפתחות וגנב את הרכב בזמן שהשגיח עליו מחלון המספרה. גרסתו הופרכה בתיעוד ממצלמות האבטחה שהוכיח כי הרכב נותר מונע במשך 25 דקות ללא השגחה
בית משפט השלום בראשון לציון דחה לאחרונה תביעה לקבלת תגמולים על גניבת רכב. בתביעה שהוגשה נגד חברת איי.די.איי טען בעל הרכב כי השאיר אותו ליד המספרה שלו, כיבה את המנוע ונכנס לכמה דקות. בזמן הזה לדבריו אלמוני גנב אותו. השופטת רבקה ארד מצאה סתירות בגרסתו וקבעה כי על פי חומר הראיות התובע הותיר את הרכב דולק פרק זמן משמעותי ללא השגחה ולכן אינו זכאי לתגמולים.
התובע סיפר כי היה בבעלותו רכב מסוג מאזדה והוא רכש עבורו מהנתבעת ביטוח מקיף. לדבריו, בסוף דצמבר 2014, בשעות הערב, הגיע עם הרכב למספרה שבבעלותו והעמיד אותו בסמוך מאוד למספרה. כעבור פרק זמן הרכב נגנב.
למחרת, הוא הודיע לנתבעת על גניבת הרכב וביקש לקבל את תגמולי הביטוח בהתאם לפוליסה. בינואר 2015 שלחה לו הנתבעת מכתב דחייה בטענה כי השאיר את הרכב מונע ללא השגחה.
לטענת התובע, הוא כיבה את מנוע הרכב, נטל את צרור המפתחות והותיר אותו על דלת המספרה (במרחק מספר עשרות סנטימטרים מהרכב). הוא נכנס למספרה כדי לבצע פעולה קצרה וכל העת הרכב היה במרחק סנטימטרים מחלון הראווה, ומטרים בודדים ממנו, בהשגחתו ושליטתו המלאה. בחלוף מספר רגעים, הבחין התובע באלמוני נכנס לרכב, מניע אותו ונמלט מהמקום.
הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובע הפקיר את מפתחות הרכב והשאיר את הרכב מונע ללא פיקוח וללא קשר עין, בניגוד לאמור במפרט הפוליסה. עוד טענה הנתבעת כי תנאי מוקדם לכיסוי גניבה ופריצה הוא מיגון הרכב באמצעות מיגון תקין והפעלתו בכל זמן שלא נמצא ברכב אדם מטעמו של המבוטח. לדבריה, התובע לא הפעיל את אמצעי המיגון שנדרשו בפוליסה.
לא כיבה את המנוע
השופטת רבקה ארד העדיפה את גרסת הנתבעת שלפיה הרכב נגנב בשעה שהיה מונע כאשר התובע היה במספרה ללא שליטה על הרכב וללא קשר עין עימו.
היא ציינה שהתובע מסר כמה גרסאות עובדתיות אודות האירוע. בנוסף, מצפיה בסרטון האבטחה של המספרה התברר כי בניגוד לטענת התובע שלפיה חלף זמן קצר מאוד מאז שהחנה את הרכב ועד שנגנב, בפועל חלפו כ-25 דקות מהרגע שהוא החנה את הרכב ועד לגניבתו. עוד התברר כי במהלך רוב הזמן הזה התובע היה בחדר פנימי במספרה שאינו מאפשר צפייה על הרכב באופן השולל לחלוטין את טענותיו של התובע בדבר קשר עין או שליטה על הרכב.
״התובע הסתבך בחקירתו ומסר מספר גרסאות אודות אופן האירוע ומשכו וביחס לשאלה האם הרכב היה בשליטתו ובקשר עין בכל אותו פרק זמן, והכל בנסיון ליישב את הגרסאות שמסר מיד לאחר התאונה עם המציאות שהתבררה לאחר הצפייה בסרטון״, כתבה.
השופטת הדגישה כי לפי הפסיקה יש חשיבות לשאלת השליטה ברכב במקרים בהם רכב נגנב כאשר המבוטח נמצא מחוץ לרכב וכשמנוע הרכב דולק. נקבע כי במצב זה רק כאשר המבוטח נמצא בסמוך לרכב ובקשר עין עמו יש כיסוי ביטוחי בהתאם לפוליסה.
עוד הבהירה השופטת כי גם לו היה מקום לקבוע שהתובע כיבה את מנוע הרכב, עדיין יש לשלול ממנו את הכיסוי הביטוחי נוכח המרמה המכוונת שדבקה בתביעתו.
בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובע בשכ״ט עו״ד בסך 17,000 שקל.
- ב״כ התובעים: עו"ד אלי ביבי
- ב״כ הנתבעת: עו"ד טל בר-משה
עו"ד ולדי גרייב עוסק בדיני נזיקין וביטוח
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין