סכסוך שפרץ בין שני קהלי מתפללים הביא לכך שחלקם עברו להתפלל במקום אחר. רב שעמד בראש הקהילה שעזבה תבע משני אנשים מהציבור הנגדי דמי שימוש על המבנה והציוד. התביעה נדחתה.
רב בית הכנסת ״תפארת שלום״ שברובע ג׳ אשדוד מדיר רגליו מהמקום מאז 2007 בעקבות סכסוך מול קהילת מתפללים. תביעה שהגיש נגד שני אנשים שנוהגים להתפלל בבית הכנסת בה דרש שישלמו לו דמי שימוש ראויים נדחתה לאחרונה. השופט יהודה לייבלין הבהיר כי אין לרב זכויות אישיות במבנה או בציוד.
לפני יותר מעשור התעוררה מחלוקת בין שני קהלי מתפללים בבית הכנסת באשר לאופן ניהול המקום וסדרי התפילה והלימוד. בעקבות המחלוקת הרב וציבור המתפללים המונהג על ידו חדלו להגיע למקום.
בין הצדדים התנהלה בוררות בבית דין צדק לממונות שבסיומה נקבע שציבור המתפללים שמוסיף להתפלל בבית הכנסת ישלמו לציבור המתפללים המודר 400,000 שקל עבור זכויות השימוש בבית הכנסת.
הסכום לא שולם וב-2014 הגיש הרב תביעה שבעקבותיה הצדדים הגיעו להסכמה כי זכות השימוש במבנה תינתן לציבור הנגדי (שאינו נמנה על קהילתו של הרב) תמורת תשלום של 400,000 שקל. בעקבות זאת, שילמו חברי הקהילה הנגדית את הסכום.
למרות זאת, ב-2016 הגיש הרב תביעה נגד שניים מהמתפללים שלדבריו מייצגים את הקהילה הנגדית. לטענתו, הוא זכאי לדמי שימוש ראויים בגין השימוש שעושים הנתבעים וחבריהם במבנה בית הכנסת, בחלק מההשקעות שבוצעו במבנה ובחפצים המצויים בו (ובין היתר בארון הקודש, בספריות ובתיבת שליח הציבור).
הרב הבהיר כי לשיטתו הוא זכאי לתשלום על השימוש שנעשה במבנה החל מהתקופה בה הוא וקהלו עזבו את בית הכנסת ועד ליום שבו שולם להם בפועל הסכום של ה-400,000 שקל.
תשלום כפול
השופט יהודה ליבליין מבית משפט השלום באשדוד הבהיר כי הרב לא הצליח להניח תשתית עובדתית, ולו מינימאלית, שלפיה יש לו זכויות אישיות כלשהן בבית הכנסת שהוא רשאי לסחור בהן ולקבל בגינן הכנסות לכיסו הפרטי.
לדבריו, על פי עדות הרב עצמו המגרש עליו בנוי בית הכנסת הוא בבעלות עיריית אשדוד וזכות השימוש בבית הכנסת ניתנה לעמותת ״תפארת שלום״ בחינם. הרב גם לא הציג ייפוי כוח שלפיו הוא תובע בשם ציבור המתפללים עליו הוא נמנה.
בכל מקרה, מאחר שההקצאה לשימוש בבית הכנסת ניתנה לעמותה, ובהסכם ההקצאה חל איסור להעביר את הרשות לאדם אחר, הרב וציבור המתפללים שלו לא היו רשאים לסחור בזכויות השימוש בבית הכנסת וממילא לא הייתה להם רשות לעשות רווח כספי או לקבל הכנסות מקרקע שהועמדה לשימוש לצרכי תפילה ולימוד ללא כל תשלום על ידי עיריית אשדוד.
השופט הבהיר כי לא ניתן לתבוע דמי שימוש בגין נכס שהועמד ללא תמורה לטובת הציבור ודין התביעה להידחות גם בשל אי החוקיות הגלומה בה.
יתרה מכך, סוגיית זכות השימוש בבית הכנסת והתמורה שתשולם בגינה כבר הוכרעה בין הצדדים במסגרת הבוררות. הלכה למעשה הרב עותר לתשלום כפול בגין זכות השימוש בבית הכנסת ובמיטלטלין המותקנים בו, כתב השופט.
ביחס למיטלטלין הבהיר השופט כי מהראיות עולה שאלה ניתנו כתרומה לבית הכנסת ולרב אין זכות אישית כלשהי בהם.
בסופו של דבר התביעה נדחתה והרב חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסכום כולל של 23,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד א' וייסלר
- ב״כ הנתבעים: עו"ד י' שווירץ
עו"ד יעקב חגג
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין