בית משפט השלום בנצרת דחה לפני כשבוע ערעור של חברת שיווק משקאות מהצפון שביקשה לפתוח מחדש תיק הוצאה לפועל נגד חייב שהצ'קים שלו לא נפרעו. אלא שהסתבר כי החייב הפך לפושט רגל, וקיבל לא מזמן הפטר על חובותיו.
ספק שנקלע לחובות קשים החל בתהליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בחיפה וביולי 2016 ניתן לו צו הפטר.
משמעות קבלת ההפטר היא כי נושים חדשים אינם יכולים כעת לתבוע חובות שנוצרו לפני ההפטר ולא נתבעו במסגרת פשיטת הרגל.
עניין נוסף הוא שמרגע שההליך התנהל בבית המשפט של פשיטת הרגל – זו הערכאה היחידה שמוסמכת להכריע בענייני חובותיו של החייב.
למרות זאת, בינואר 2015, כשהליך פשיטת הרגל נגד הספק בדיוק נפתח, חברת משקאות שעבדה עמו הגישה בקשה ללשכת ההוצאה לפועל בנצרת לביצוע שלושה צ'קים שניתנו לה על ידו ולא כובדו על ידי הבנק.
בעוד הליכי ההוצאה לפועל מתנהלים, קיבל הספק את צו ההפטר מבית המשפט של פשיטת הרגל ומיהר לבקש מרשמת ההוצאה לפועל לסגור את התיק – שנפתח על חוב שנוצר לפני ההפטר.
הרשמת נענתה לו, אולם החברה לא ויתרה על הצ'קים שלה וביקשה מהרשמת להחיות את התיק. אך הרשמת החליטה להשאיר את ההחלטה על כנה, בעיקר בהסתמך על כך שאישור מסירת דואר רשום מנובמבר 2015 מעיד על כך שהחברה ידעה על קיומם של הליכי פשיטת הרגל ולמרות זאת לא הגישה תביעת חוב בתיק אלא פנתה דווקא ללשכת ההוצאה לפועל, שלא לפי הוראות החוק.
לא ידעתי, לא ראיתי, לא שמעתי
על החלטה זו ביקשה החברה לערער בבית המשפט. בערעורה היא טענה כי בניגוד לקביעת הרשמת לא נמסרה לה הודעה על פתיחת הליכי פשיטת רגל וכשפתחה את תיק ההוצאה לפועל כלל לא ידעה שמתנהלים נגד החייב הליכים כאלה. עוד לטענתה, החתימה שהופיעה על אישור הדואר היא של חברה אחרת ששמה דומה לשלה.
מנגד, החייב עמד על כך שהמערערת בחרה להתעלם מהליכי פשיטת הרגל אף שידעה עליהם. הוא הבהיר שהמערערת הייתה צריכה להגיש תביעת חוב, ככל הנושים האחרים, לבית המשפט בו התנהלה פשיטת הרגל. לסיום הוא טען כי בכל מקרה, מרגע שנודע למערערת על פשיטת הרגל, היה עליה לפנות לבית המשפט שדן בהליך – שהוא היחיד שרשאי לפסוק בעניין חובותיו.
פסק הדין שהכריע בין עמדות הצדדים ניתן לפני מספר ימים. השופט יוסף סוהיל, סגן נשיא בית המשפט, החליט לדחות את הערעור וקבע כי המערערת איחרה את המועד לגביית החוב.
השופט שוכנע כי המערערת ידעה-גם-ידעה על הליכי פשיטת הרגל עוד בזמן שהתנהלו, אבל בכל מקרה, הוא קבע כי מרגע שהתוודעה להם, גם אם נניח שזה היה באיחור, היה עליה לפנות לבית המשפט של פשיטת הרגל – שהוא הערכאה היחידה שמוסמכת לפסוק לגבי חובותיו של החייב.
השופט אימץ את טענותיו של החייב וקבע כי את אי ידיעתה של המערערת על אודות פשיטת הרגל, או כל טענה אחרת שהייתה לה, היה עליה להפנות לבית המשפט של פשיטת הרגל.
בנסיבות אלה השופט קבע כי החייב פטור מחובותיו כלפי המערערת והטיל עליה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 2,000 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד שכיב קובטי
- ב"כ המשיב: עו"ד מנסור חאזן
עו"ד שָלי סלע
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין