לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד י.א.
ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע, כי פקיד בכיר בביטוח הלאומי, שהושעה מעבודתו לאחר שהואשם כי הטריד מינית בעבודה, אינו זכאי לקבל גמלה בגין תקופת ההשעיה.
פקיד בכיר במוסד לביטוח לאומי, שהואשם בהטרדה מינית של מתלוננת שהכיר במסגרת תפקידו, הורשע על ידי בית הדין למשמעת של שירותי המדינה והושעה מתפקידו למשך 5.5 שנים, שלאחריהן פוטר. לאחר שבהליך הפלילי שניהלה נגדו המדינה, זוכה הפקיד מחמת הספק, הגיש לביה"ד המשמעתי עתירה להכרה בתקופת ההשעיה כבתקופת שירות לצורך חישוב הגמלה לה הוא זכאי. ביה"ד קיבל את בקשת הפקיד ועל כך ערערה המדינה לביהמ"ש המחוזי בירושלים.
המדינה טענה בין היתר, כי בהחלטתו, חרג ביה"ד מסמכותו, מאחר והחוק מאפשר להורות על חישוב תקופת ההשעיה כתקופת שירות, רק במקרים בהם עובד פוטר בעילה שונה מזו שבגינה הושעה, אולם משעה שהפקיד הושעה בגין חשד להטרדה מינית, לא קמה לו הזכאות לגמלה. כן טענה, כי ביה"ד לא נתן משקל לעובדה שאשמתו של המשיב הוכחה במלואה.
הפקיד טען, כי הושעה מעבודתו בשל חשד לעבירה פלילית של הטרדה מינית וזוכה בהליך הפלילי זיכוי מלא. לדבריו, אלמלא הוגש ההליך המשמעתי, הייתה ההשעיה מתבטלת, היה שב למקום עבודתו ומלוא תקופת ההשעיה הייתה נלקחת בחשבון לצורך תשלום הגמלה לה היה זכאי. לדבריו, הסיבה האמיתית לפיטוריו לא הייתה קשורה להאשמות בדבר ההטרדה המינית, ולפיכך לא מתקיימת זיקה בין עילת ההשעיה לעילת הפיטורין, ועל כן יש להחשיב את תקופת ההשעיה, כתקופה בה נתן שירות למעסיקה.
הפקיד הוסיף, מטרתו של חוק הגמלאות איננה להעניש, אלא להעניק זכויות ויש גם לקחת בחשבון את העובדה שזוכה בהליך הפלילי מהעבירה בעלת הגוון המיני בה הואשם מלכתחילה ואשר הייתה העילה להשעיה.
להשעיית הפקיד משמעות עונשית
השופט משה יועד הכהן קיבל את הערעור וקבע, כי אמנם תכליתו העיקרית של חוק הגמלאות היא תכלית סוציאלית, אולם אין להתעלם מכך כי קיימות בו הוראות שיש להן משמעות עונשית, ובהן, ההוראה לפיה, על דרך הכלל, עובד שפוטר אינו זכאי להכרה בתקופת ההשעיה כבתקופת שירות המקנה זכאות לצבירת גמלה. הוראה זו, כך נקבע, מהווה סנקציה עונשית בעלת משמעות כלכלית, שנובעת כפועל יוצא מההחלטה לפטר את העובד שהורשע בביצוע הטרדה מינית בבית הדין המשמעתי.
"לגישתי, הניסיון להפריד בין התשתית העובדתית ששימשה להרשעת המשיב וכללה הקשר מיני ברור, לבין הוראות החיקוק, שהן ניטראליות לפי לשונן, הוא ניסיון מלאכותי ומאולץ, אשר נבע כנראה מכוונה של בית הדין, שאין לגנותה ברמה האנושית, ללכת לקראתו של המשיב, מתוך התרשמות ממצבו האישי והכלכלי, אולם הוא איננו מתיישב עם הוראות החוק". כתב השופט ופסק כאמור, כי תקופת ההשעיה של הפקיד לא תוכר כתקופת שירות וחייבה את הפקיד בהוצאות המדינה בסך 4,500 שקלים.
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד י.א.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.