החייבת ביקשה לאשר את הפירעון המוקדם בדיעבד, כך שיביא לסיום ההליך. השופט פירט מדוע זה בעייתי, אך לאחר שהתרשם שאין פגיעה בנושים אישר את הבקשה משיקולי שיקום
בית משפט השלום בראשון לציין קיבל לאחרונה בקשה של חייבת בהליך חדלות פירעון לאשר בדיעבד את פירעון החוב בתשלום אחד על ידי אמא שלה, לאחר שהחוב הופחת משמעותית במסגרת תוכנית שיקום שנקבעה לה לתקופה של 4 שנים. החייבת הדגישה את ההזדמנות שנקרתה בדרכה לפרוע את חובה ולצאת לדרך חדשה, והיותה אם חד-הורית לארבעה ילדים קטנים. השופט יוני לבני פירט את החסרונות שבקיצור תכנית פירעון, הן מבחינת הנושים והן מבחינת החייב, אך אישר לבסוף את הקדמת התשלום בכפוף לתנאים.
באוטובר 2020 נקבעה לחייבת תכנית לשיקום כלכלי שבמסגרתה נקבע כי מתוך סך חובותיה שעמדו על 198,048 שקלים, היא תשלם רק 33,600 שקלים ב-48 תשלומים חודשיים של 700 שקלים.
ואולם, לאחר כארבעה חודשים בלבד הגישו החייבת והנאמן בתיק בקשה מוסכמת לאשר את הקדמת התשלום כולו. בבקשה צויין כי היא מוגשת בדיעבד לאחר שאמא של החייבת כבר פרעה את החוב בלי לקבל אישור, מחמת טעות.
החייבת טענה שהקדמת התשלום מיטיבה עם הנושים שכן הם יקבלו את הסכום באופן מיידי ובבת אחת. בנוסף היא הדגישה כי עיקר חובותיה לא נוצרו מהתנהלות כלכלית פגומה אלא מכך שחתמה ערבות לבן זוגה לשעבר מבלי להבין את המשמעות. לשיטתה, היא למדה את הלקח ואינה זקוקה לצו תשלומים כדי ללמוד להתנהל נכון מבחינה כלכלית.
החייבת הוסיפה כי היא אם חד-הורית לארבעה ילדים קטנים וזקוקה "לכל שקל", כך שפירעון החוב באמצעות אימה יסייע לה לצאת לדרך חדשה.
הממונה על חדלות פירעון ציינה בתגובתה לבקשה כי יש לוודא שמקור התשלום הוא בצד שלישי ולא בחייבת עצמה. היא סברה כי במידה שבית המשפט ייעתר לבקשה, יש להשאיר את משך התקופה שבה יוקנו נכסי החייבת לקופת הנשייה ולא לקצר אותה ביחד עם קיצור תקופת התשלומים.
הקדמת תשלום בתנאים
השופט לבני ציין כי במבט ראשון, ניתן לטעון שהקדמת התשלום משרתת את כל הצדדים - הנושים מקבלים את כספם באופן מיידי והחייב מסיים את הליך הפירעון בזמן קצר ויוצא לדרך חדשה.
אלא שישנם גם חסרונות. כך למשל עלולה להתעורר תחושה לא נוחה אצל הנושים שעשויים לתהות כיצד תשלום החוב בבת אחת מתיישב עם טענת החייב כי אינו מסוגל לשלם את מלוא החוב המקורי וזקוק לפריסה ארוכה של תשלומים.
השופט הוסיף כי הקדמת התשלום עלול לפגוע גם בשיקום של החייב, שבתקופת צו התשלומים אמור ללמוד להתנהל נכון כלכלית. לכן, ציין, הקדמת תשלום החוב צריכה להיעשות בכמה תנאים, ביניהם שמקור התשלום הוא בצד שלישי, כדי להבטיח שלא מדובר בחייב בעל יכולת כלכלית גדולה יותר מזו שבאה לידי ביטוי בהליך.
בנוסף יש לבדוק, בין היתר, שהקדמת התשלום לא באה בדרך של הלוואה (שמשמעותה יצירת חובות חדשים), כמה זמן חלף ממתן צו השיקום, את התנהלות החייב מאז כניסתו להליך ונסיבות חייו.
במקרה זה ציין השופט כי החוב נוצר בתום לב, החייבת נמצאת בהליך כמעט שנתיים שבהן התנסתה בהתנהלות כלכלית תחת פיקוח, היא צפויה לעבור קורס להכשרה כלכלית, ומדובר באם חד-הורית שמעוניינת לפתוח פרק חדש בחייה.
כמו כן, השופט התרשם שהקדמת התשלום לא תפגע בנושים.
לפיכך הוא אישר את פירעון החוב, אך בצד זאת קבע כי עד לסיום התקופה של 48 החודשים כל הנכסים שיוקנו לחייבת יועברו לקופת הנשייה. פעם בחצי שנה היא תגיש דוחות בדבר הכנסותיה והוצאותיה, והנאמן יבצע בדיקה יזומה בדבר נכסי החייבת.
- באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין
עו"ד אוג' פדילה
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין