צעיר ביקש מבית הדין – אשרו שאני לא ממזר

הצעיר נולד ב-1989. זהות אביו מעולם לא הייתה ודאית שכן בתקופה שקדמה ללידתו אמו קיימה יחסים במקביל עם בעלה ועם גבר אחר. באחרונה התקבלה בקשתו ונקבע שהוא "כשר".

על פי ההלכה, ילד שנולד כתוצאה מיחסי מין שקיימה אישה נשואה עם גבר זר הוא ממזר. הממזר וצאצאיו (עד דור עשירי) אינם יכולים להינשא לכל אחת אלא רק לממזרת או גיורת.

ביולי 2016 הגיע לבית הדין הרבני בנתניה צעיר כבן 28 מלווה באמו וביקש לקבוע כי אינו ממזר.

השניים סיפרו כי ב-1978 האם נישאה לבעלה בצרפת ונולדו להם שתי בנות. בני הזוג התגרשו אזרחית במאי 1988 אך סידור הגט ביניהם ברבנות נערך רק חצי שנה לאחר מכן, בינואר 1989.

כבר ב-1986, כשיחסי האם ובעלה עלו על שרטון והם החלו בהליכי הגירושין, האם הכירה אדם אחר וניהלה עמו רומן בן יותר משנה. הקשר ביניהם נפסק כשהייתה בחודש הרביעי להריונה וביולי 1989 (קצת יותר משבעה חודשים לאחר הגט) נולד בנה.

האם הוסיפה שבתקופה שלאחר הגירושין האזרחיים ועד לקבלת הגט ברבנות היא קיימה יחסים במקביל גם עם בעלה וגם עם הגבר הזר והיא אינה יודעת מי מהם האב.

אב בתי הדין הרב שניאור פרדס העלה לשיחה טלפונית את בעלה לשעבר של האם. הגרוש אישר את דבריה והוסיף שתמיד התייחס לילד בקרירות שכן היה בלבו ספק אם הוא שלו.

מתהפכת שלא תתעבר

הרב פרדס הבהיר שהאפשרות "להכשיר" את הצעיר ולקבוע שאינו ממזר נעוצה בחזקה ההלכתית שלפיה ש"רוב בעילות אחר הבעל".

על פי חזקה זו ככלל, אף אם אישה נשואה "זנתה" וקיימה יחסים עם גבר זר, מניחים שאת רוב היחסים קיימה עם בעלה ולכן הילד שנולד נחשב כבנם הכשר של הזוג.

בפסק הדין המקיף בחן הרב פרדס את כל פרטי הדינים ההלכתיים הקשורים בחזקה. כך למשל הוא בחן מה עמדת הפוסקים כאשר מדובר ב"פרוצה" שנראה ש"רוב בעילותיה" דווקא מאחרים ולא מבעלה.

לדבריו, חלק מהפוסקים הקלו וקבעו שגם ב"פרוצה ביותר" חלה החזקה ומייחסים את הילד לבעל. הדיין הוסיף שגם אם היה מאמץ את השיטה שלפיה כשמדובר ב"פרוצה ביותר" יש חשש ממזרות, במקרה זה האם ובעלה העידו שהיא קיימה יחסים עמו ועם הגבר הזר בתדירות דומה ולכן לא מדובר במצב שבו "רוב בעילותיה" הם מהאיש הזר.

לדבריו, מסקנה זו מתחזקת על רקע הגישה ההלכתית שלפיה ה"רוב" שעליו מדברת החזקה לא  מתייחס לכמות הבעילות אלא להנחה ש"אישה מזנה מתהפכת שלא תתעבר" שלפיה רוב הנשים בעולם נכנסות להיריון כתוצאה מיחסים עם בעליהן ולא מיחסים מחוץ לנישואין (בשל החשש והבושה הנלווה ליחסים האסורים).

יתר על כן, הוסיף הדיין, האם במקרה זה כלל אינה נכנסת להגדרה של "פרוצה ביותר" שכן היא לא "הפקירה עצמה לכול בפרהסיה" אלא קיימה יחסים רק עם אדם אחד (חוץ מבעלה) והכל נעשה בידיעת הבעל.

היתר נוסף מצא הדיין בהלכת "יולדת למקוטעין" שלפיה מאחר שהאם ילדה בחודש שמיני, ייתכן שהיא התעברה בכלל לאחר קבלת הגט מבעלה ואין כל ספק בעניין כשרותו של הילד.

על רקע נימוקים אלה ואחרים פסק הדיין בסופו של דבר שהצעיר אינו ממזר ו"כשר לבוא בקהל".

• שם ב"כ הצעיר לא צוין בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין