הלוואה שניתנה לבעלה לשעבר של האישה לפני כ-11 שנה לא הוחזרה. הנושה פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לחייב את הגרושה בחצי מהסכום אך נדחה, בין היתר, בשל הסדר נושים שאושר ב-2012.
השופט נפתלי שילה פסק לאחרונה כי גרושתו של חייב אינה שותפה לחוב שצבר לאחר שלא החזיר הלוואה עסקית. המלווה טען כי לנוכח חזקת השיתוף האישה חייבת לו 443,000 שקל, אך השופט הבהיר כי הסדר הנושים שאושר לפני 6 שנים מיצה את עילת התביעה בגין החוב גם כלפיה.
ב-2007 קיבל הבעל הלוואה של 700,000 שקל מאדם פרטי. הוא התחייב להחזיר לו אותה בתוך כ-7 חודשים ומסר לו שיק דחוי על מלוא הסכום. כשהגיע מועד הפירעון ההמחאה לא נפרעה בהעדר כיסוי מספיק.
המלווה פתח בהליכי הוצאה לפועל שבמסגרתם רשם עיקול על בית ודירה שהיו בבעלות החייב ואשתו. ב-2008 בני הזוג התגרשו ושנה לאחר מכן החל הבעל בהליך פשיטת רגל וניתן צו כינוס לנכסיו. הדירה והבית נמכרו והכונס העביר לאישה את חלקה, סך של 480,000 שקל.
בתחילת 2010 אישר המנהל המיוחד את תביעת החוב של המלווה, כולל הצמדה וריבית, בסך 800,000 שקל. שנתיים לאחר מכן אושר בבית המשפט הסדר נושים לבעל והוא החל להעביר סכום חודשי לקופת פשיטת הרגל ממנו קיבלו הנושים דיווידנד. הסדר הנשים אושר על אף התנגדות המלווה.
במאי 2016 הגיש המלווה בקשה לבית המשפט של פשיטת הרגל בה טען כי בהתאם לחוק יחסי ממון ולאור ״חזקת השיתוף בחובות״ הגרושה שותפה לחובות החייב כלפיו ועליה לשלם לו 443,000 שקל.
הוא ציין כי נתן את ההלוואה לבעל בתקופה בה שני בני הזוג לא עבדו כך שאין ספק שהכספים שימשו לצרכי משק הבית. לדבריו, מאחר שהאישה נהנתה מההלוואה היא חייבת להחזיר לו את מחציתה.
המלווה הוסיף כי הסדר הנושים שהחייב הסכים לו לא קשור לאישה ולא פוטר אותה מחובתה לשאת במחצית החוב. לדבריו, לאחר גירושי הצדדים ״התפצל החוב לשני חובות נפרדים״ ולכן ההסדר אינו חל על החוב של האישה.
האישה טענה מנגד כי מדובר בחוב עסקי מובהק של בעלה לשעבר ולא הוצגה כל ראייה שהכסף שימש לצורכי המשפחה. היא הוסיפה כי לאחר שאושר הסדר הנושים מוצתה טענת המלווה בגין חוב זה הן כלפי החייב והן כלפיה.
לא בתום לב
השופט שילה קיבל את עמדת האישה ודחה את הבקשה. הוא כתב כי בהסדר הנושים נקבע במפורש כי הוא ממצה את זכויותיהם של כל נושי החייב והם מוותרים על כל עילת תביעה כלפיו או כלפי ״מי מטעמו״.
עוד ציין השופט כי המבקש לא ערער על ההחלטה המאשרת את הסדר הנושים והדגיש כי עם אישור ההסדר מוצתה תביעת המבקש גם כלפי האישה.
״לא ייתכן כי המלווה יקבל אחוז מדיווידנד הנושים לפי שיעור תביעת חוב בסך 800,000 שקל שעה שהוא מודה כי בעצם החוב התפצל וחובו האמיתי מהחייב עומד על מחצית מסכום זה בלבד״ כתב השופט והוסיף כי התנהלות זו פוגעת ביתר הנושים ומהווה התנהלות שלא בתום לב.
המלווה חויב לשלם לאישה הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 5,000 שקל.
- ב״כ המבקש: עו"ד אריה ואסף אברמוביץ
- ב״כ המשיבה: עו״ד עידן מילר ועו"ד יונתן גמרניק
עו"ד אורן אלפנדרי
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין