תיקון מ־2017 לחוק הנכים שולח חלק ממשרתי הקבע לביטוח הלאומי במקום לאגף השיקום – ומותיר אותם עם זכויות חסרות לעומת חיילי חובה ומילואים
כל חייל שנלחם מאז שבעה באוקטובר מניח, בצדק, שאם יגרמו לו נזק בריאותי ונכות הוא יוכר כנכה צה"ל ויטופל על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון. אולם בפועל, כשמדובר באנשי קבע (למעט בחצי השנה הראשונה לשירות הקבע) ההנחה הזו עלולה להתברר כשגויה. הדרך להכרה כנכי צה"ל עלולה להיות חסומה בפני משרתי הקבע והם יופנו לביטוח הלאומי, שלא בהכרח ייתן מענה לפגיעתם.
איך יתכן שאדם שנפגע עקב השירות בצה"ל לא יוכר כנכה צה"ל אתם שואלים? שורש הבעיה בתיקון משנת 2017 לחוק הנכים (תיקון 29). עד התיקון, כל פגיעה בשירות ועקב השירות גם טופלה על ידי אגף השיקום, ללא הבחנה בין חיילי חובה, קבע או מילואים. התיקון לחוק שינה את המצב המשפטי ונקבע שרוב תביעות אנשי הקבע יופנו לביטוח הלאומי, בנימוק ששירות בקבע הוא במקרים רבים מסלול קריירה מקצועי, בדומה לעבודה במגזר האזרחי.
כדי להגן בכל זאת על אנשי הקבע ולתת מענה לנכויות שנגרמו בנסיבות יחודיות לשירות צבאי, נקבע כי במקרים של "חבלת שירות" או "מחלת שירות" שהוגדרו בחוק, עדיין ניתן יהיה לקבל הכרה כנכה צה"ל.
הבעיה היא שלא רק שההגדרות ל"חבלת שירות" ו"מחלת שירות" הן מצמצמות מאוד, אלא שלגבי "מחלת שירות" נקבע כי על שר הביטחון לגבש בתוך 60 יום רשימת מחלות שיכללו בהגדרה. מאז כניסת התיקון לתוקף באפריל 2017 עברו הרבה יותר מ 60 יום, אך רשימה כזו טרם גובשה ופורסמה. כך, מחלות שאולי הייתה כוונה להכיר בהן, עדיין אינן נכללות בחוק.
התוצאה מקוממת ואבסורדית. כך לדוגמה, קצין צעיר שחתם שנת קבע במסגרת הסמכתו לקצונה, משרת כבר 7 חודשים בקבע ועבר תוך כדי לחימה אירוע קשה ומסכן חיים. בעקבות האירוע הוא לקה בפוסט טראומה ובסוכרת סוג 1. נפגע כזה יוכל לקבל הכרה ממשרד הביטחון על הפוסט טראומה, אך בעניין הסוכרת יופנה לביטוח הלאומי. אפילו אם יוכר בביטוח הלאומי, מדובר בפגיעה קשה בזכויותיו מאחר שכל אחד מהגופים יקבע לו זכויות אך ורק לפי הנכות המוכרת אצלו ולא יינתן ביטוי למשמעות המצטברת של שתי הנכויות יחדיו.
זוהי למעשה מעין הפליה של משרתי הקבע, שכן פגיעה זהה אצל חייל בשירות חובה או חייל מילואים תביא להכרה בשתי הנכויות באגף השיקום, להענקת זכויות מלאות ולטיפול בשתיהן.
אגף השיקום מודע לבעיה ומצר עליה, אבל בפועל לא נעשה כל שינוי ואנשי הקבע מופתעים שוב ושוב לגלות שבעת צרה הם לא זוכים למענה באגף השיקום. הבעיה, שהתעוררה מדי פעם מאז תיקון החוק, הפכה להיות משמעותית הרבה יותר במלחמת חרבות ברזל בשל ריבוי הנפגעים.
החשש מהעיוות שגורם נוסח החוק לאחר התיקון הועלה עוד לפני כניסתו לתוקף. בין היתר, הוצע שהתיקון לא יוחל על משרתי הקבע בשנת השירות הראשונה (ולא רק בחצי השנה הראשונה), כדי לא לפגוע במי שחתימתם לקבע אינה חלק מ"קריירה" מקצועית אלא נדרשת לשם יציאה לקורס או לקצונה. למרבה הצער, ההצעה לא התקבלה בזמנו.
כל עוד המחוקק לא יפעל בעניין, ישלים את מלאכתו ויפרסם את רשימת המחלות בהן ניתן להכיר כ"מחלות שירות", תימשך הפגיעה הבלתי מוצדקת באנשי הקבע הנפגעים עקב פעילותם במלחמה.
- עו"ד תמר סיון עוסקת בייצוג חיילים, שוטרים ואנשי כוחות הביטחון בתביעות מול אגף השיקום במשרד הביטחון
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.