השופט קבע כי הצוואה לא תקפה, אפילו שהיא מתיישבת עם רצון המורישה. הוא נימק שריכוך הכלל של ביטול צוואה עקב חוסר כשרות "יכרסם ביציבות ויערער את יסודות השיטה"
בפסק דין דרמטי שניתן לאחרונה, קבע בית המשפט למשפחה בנוף הגליל-נצרת כי צוואה שנערכה בהיעדר כשרות בטלה, וזאת אף אם היא מתיישבת עם רצון המוריש. "כשרות משפטית מהווה תנאי כניסה למסלול הבוחן את רצון המנוח, על-כן אף אם תוכנה של צוואה עולה בקנה אחד עם תבניות רצון עקבי שקדמו לה - אין בכך די להכשיר אקט משפטי שנעשה בלא כשרות", נימק השופט איתי כרמי.
ברקע פסק הדין המטלטל והחשוב עמדו מספר צוואות שערכה אם ל-3, ילידת ארגנטינה. בעוד בנה ובתה הגדולים, הנתבעים, עתרו לקיים את צוואתה הראשונה מ-1999 - בה הורישה רק להם את בית מגוריה - ביקש הבן הצעיר, התובע, לאשר את הצוואה האחרונה מ-2017, במסגרתה הנכס חולק שווה ושווה בין השלושה.
לטענת הילדים הבוגרים, החל מ-2010 סבלה אימם מדמנציה ואלצהיימר, ומשכך לא הייתה כשירה לערוך את צוואתה האחרונה. השניים אף טענו להשפעה בלתי הוגנת שאחיהם הצעיר הפעיל עליה - בדמות ניצול חולשתה, תלותה ומצבה הרפואי - על מנת שתחתום על המסמך.
לעומתם טען בן הזקונים שאימו הייתה צלולה במועד חתימת צוואת 2017, וכי שיקפה במסגרתה את רצונה האמיתי והחופשי. הוא שלל השפעה בלתי הוגנת מצדו והתעקש שפעל מתוך דאגה ואהבה לאימו.
שתי הצוואות בטלות
תחילה קבע השופט כרמי שהצוואה הראשונה בטלה מהטעם הפשוט שאחריה - ב-2003 - נערכה צוואה נוספת (שלא הייתה חלק מההליך), ולא נטען לגביה כי אינה תקפה. בהמשך, ובצעד דרמטי למדי, הוא פסק שאף הצוואה האחרונה בטלה מחמת היעדר כשרות, וזאת אף שמתיישבת עם רצונה העקבי של המנוחה לאורך השנים: להוריש את ביתה לשלושת ילדיה שווה בשווה.
מסקנת השופט בהקשר הזה הייתה שעל רקע מצבה הרפואי באותה תקופה, המנוחה "נהנתה מהבנה כללית" בלבד לגבי צוואת 2017 כך שניתן לקבוע מהו עיקרון החלוקה המבטא את רצונה החופשי, וזאת להבדיל מ"הבנה עניינית" היורדת לעמקי פרטי ההורשה, שלא הייתה לה.
לעניין זה חידד השופט כי "כשרות משפטית מהווה תנאי כניסה למסלול הבוחן את רצון המנוח, על-כן אף אם תוכנה של צוואה עולה בקנה אחד עם תבניות רצון עקבי שקדמו לה - אין בכך די להכשיר אקט משפטי שנעשה בלא כשרות משפטית. במילים אחרות, רצון אנושי אינו יכול להחליף רצון משפטי. אמרת אחרת - וערערת את יסודות דיני הירושה".
לקראת סיום העיר השופט כי פסילת צוואה המשקפת את רצון המנוח היא אכן תוצאה בעייתית, אולם "אין בזאת כדי להסיט את בית המשפט מן הכלל, שכן ריכוכו יגביר סיכון לפרשנות בדיעבד, יכרסם ביציבות ויערער את יסודות השיטה".
משנקבע ששתי הצוואות מושא ההליך בטלות, הורה השופט לצדדים לטעון לגבי צוואה אחרת שערכה אימם (ב-2012) ושלא הוגשה לקיום, וזאת תוך חודש ימים. בהיעדר התייחסות, קבע, הצוואה האמורה היא שתקוים והתיק ייסגר.
- ב"כ התובע: עו"ד ישראל גבריאל
- ב"כ הנתבעים: עו"ד מישל מגידיש
עו"ד אסתר אתי סדיס
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.