פלטי איכון שיחות מטל' סלולריים לא יתקבלו אוטומטית כראייה לאמיתות תוכנם
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד רפי בן כליפה אוחנה
בית המשפט המחוזי בת"א קבע, כי פלטי האיכונים שהוגשו על ידי התביעה, מטעמן של ארבע חברות התקשורת הסלולרית, אשר באמצעותם ניסתה התביעה להוכיח את נוכחות הנאשמים בזמן ובמקום מסויים, אינם בגדר "רשומה מוסדית" כהגדרתה בסעיף 36 לפקודת הראיות. בית המשפט פסק, כי פלטי איכון שיחות מטלפונים סלולרים לא יתקבלו אוטומטית כראייה לאמיתות תוכנם.
הרכב השופטים טימן, שפירא וברוש קבע, כי אף אחת מחברות הסלולר איננה עומדת בכל התנאים המצטברים, הנדרשים בפקודת הראיות כדי לקבוע קבילותם של פלטי המחשב הנוגעים לאיכון מיקומם של מכשירי הטלפון שבמחלוקת - כ"רשומה מוסדית".
כך למשל, התביעה לא הצליחה להוכיח, באמצעות עדיה "הטכניים" שדרך איסוף הנתונים ובעיקר דרך עריכת הרשומות, שביקשה להגיש, יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה, כפי התנאי הקבוע בסעיף 36(א)(2) לפקודת הראיות. כמו-כן התביעה לא הצליחה להוכיח שדרך הפקת הרשומות -פלטי איכון ומפה- יש בה כדי להעיד על אמינותן, כפי התנאי המצטבר שבסעיף 36(א)(3)(א). ביהמ"ש לא שוכנע כי, הרשומות שבהן מדובר, הינן תדפיס אותנטי של חומר המצוי במחשב שיד אדם לא נגעה בו.
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד רפי בן כליפה אוחנה
למדור פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
