פוסט-טראומה מהצבא: איך מקבלים הכרה באגף השיקום?

יש היום יותר מודעות לפגיעה נפשית אצל חיילים. אבל בין האבחנה להכרה במשרד הביטחון מפריד הליך משפטי שבו הרבה תיקים נופלים

הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) עלולה להתפתח בעקבות חשיפה לאירוע מטלטל ומאיים שבמהלכו אדם חווה סכנה ממשית לחייו. זה יכול להיות עקב השתתפות בלחימה, מראות קשים של פציעה או אובדן, או נוכחות באירועים טראומטיים.

התסמינים העיקריים של פוסט-טראומה מתבטאים בזיכרונות חודרניים של האירוע, פלאשבקים שבהם יש תחושה שהאירוע מתרחש שוב, הימנעות ממצבים או מחשבות המזכירים את האירוע, וכן תחושות מתח, חרדה או כעס מוגברים.

האתגר המרכזי: הוכחת קשר לשירות 

באגף השיקום במשרד הביטחון הוקם מסלול "ירוק" במסגרת רפורמת "נפש אחת", שמטרתו לייעל ולקצר את הליך ההכרה בנפגעי פוסט-טראומה. המסלול נועד לאפשר הליך מהיר יותר עבור מי שחווה אירוע טראומטי במהלך פעילות מבצעית בחמש השנים שקדמו להגשת התביעה, ובתנאי שקיימת אבחנה ברורה ורצף טיפולי. בפועל, זה אומר שכבר בשלב ההגשה חשוב להציג תשתית עובדתית ורפואית מסודרת, כדי לעמוד בתנאים ולמנוע עיכובים מיותרים.

כשהתסמינים משפיעים על התפקוד והנפגע פונה לאגף השיקום של משרד הביטחון, הוא מגלה מהר שזה לא שהאבחנה לא מספיקה, ועליו להציג תשתית עובדתית שמצביעה באופן ברור על קשר בין הפוסט טראומה לבין השירות.

בפגיעה פיזית קל להצביע על רגע הפגיעה. בפוסט-טראומה, לפעמים מדובר באירוע חד-פעמי ולעתים בחשיפה מצטברת לאירועים קשים לאורך זמן. לכן ליבת התביעה היא ביסוס הקשר הסיבתי לשירות: מה קרה, מתי, ובאיזו דרך זה השפיע על הנפש והתפקוד. ככל שהתיק נבנה בצורה ברורה ומגובה במסמכים ובראיות - כך גובר הסיכוי שהתביעה תתקבל.

כך נראה ההליך בפועל

• הגשת תביעה לקצין התגמולים: הבקשה המוגשת נבחנת בקפידה תוך עיון מדוקדק במסכים הרפואיים שצורפו ובמידע העובדתי שנמסר (ומכאן החשיבות של אופן הגשת התביעה).
• החלטה בשאלת הקשר הסיבתי לשירות: אם התביעה נדחית, ניתן להגיש ערעור לוועדת ערעור בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה, ובנסיבות מתאימות ניתן לבקש הארכה (עד 30 ימים נוספים). ועדת הערעור היא גוף שיפוטי בראשות שופט.
• ועדה רפואית: אם הוכרה הזיקה לשירות, הנפגע יוזמן לוועדה רפואית שמטרתה להעריך את היקף הנכות, לקבוע את גובה אחוזי הנכות ומשך תקופת הנכות.

בשונה מוועדה אורתופדית, בוועדה רפואית פסיכיאטרית הבדיקה היא באמצעות שיח. הרופאים לא מחפשים "סיפור טוב" אלא תמונה תפקודית: הם בוחנים את הופעתו של הנפגע, את הדרך שבה הוא מתאר את קשייו, ואת השפעת הפגיעה על מעגלי החיים: תפקוד יומי, עבודה, זוגיות וחברה. בשלב זה קיימת חשיבות עליונה להצגת חוות דעת פסיכיאטרית עדכנית, שתשמש כ"מפת דרכים" לוועדה, ותסייע לעגן את התסמינים השונים בסעיפי הליקוי המתאימים בתקנות הנכים.

טעויות נפוצות שעלולות להכשיל תיקים הן הגשה של התביעה ללא תשתית מסודרת, כאשר לא מצורפים מלכתחילה כל המסמכים הרלוונטיים או כשהמידע העובדתי שנמסר אינו ברור ומסודר; ופער בין המסמכים לבין המצג בוועדה הרפואית, שכן ההחלטה מתקבלת גם על בסיס המסמכים וגם על האופן שבו מתארים את המצב בפני הרופאים. ניסיון "להיראות בסדר" או אי-התייחסות לנקודות חשובות עלולים להחליש את התמונה התפקודית שמשתקפת בפני חברי הוועדה.

בסופו של דבר מדובר בשילוב של רפואה ומשפט. תביעה להכרה בפוסט-טראומה דורשת תיעוד נכון, ניסוח מדויק והצגה עקבית של התמונה הרפואית והתפקודית לאורך כל הדרך. לכן מומלץ מאוד להיכנס להליך מול משרד הביטחון רק לאחר ייעוץ עם עורך דין שמתמחה בתביעות מול אגף השיקום - כזה שיודע לבנות את התיק מהשלב הראשון, להתנהל מול הגורמים הרלוונטיים, ולפעול למיצוי מלא של הזכויות. כך הנפגע יכול להתמקד בשיקום ולא צריך להילחם לבד מול הבירוקרטיה.

• עו"ד נטלי גוילי כהן עוסקת בדיני צבא ומשרד בטחון

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.