נהג רכב משא כבד, בעל רישיון מסוג C, הופנה לבדיקה במרב"ד כתנאי להמשך העסקתו. משנמצא שהוא סובל מדלקת בשריר הלב, המליץ המרב"ד שלא להאריך את הרישיון הנוכחי שלו, אלא להגבילו לרכב פרטי בלבד. הערר שהגיש הנהג על ההחלטה נדחה והוא עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים, שקבע כי החלטת ועדת הערר לא נומקה כראוי. התיק הוחזר לדיון מחודש בוועדה, בדרישה להמציא החלטה מנומקת.
נהג אחר, האוחז ברישיון בדרגות שונות, ניסה גם הוא את מזלו בבית המשפט: בעקבות עבירות תנועה רבות - חלקן אף חמורות ביותר - נשלח הנהג לבדיקות במרב"ד, שמצאו אצלו אי התאמה אישיותית לנהיגה. המרב"ד המליץ על פסילת רישיונו והתיר לו להגיש בקשה מחודשת לאחר שנה.
לאחר שוועדת הערר דחתה אותו בקביעה שהוא סובל מהפרעת אישיות קשה המהווה סכנה לבטיחות המשתמשים בדרכים, הוא ערער על ההחלטה המנומקת לבית המשפט לעניינים מנהליים וטען שהוועדה שגתה בהחלטתה. בית המשפט דחה את הערעור, בטענה שאינו מתמקד בשאלה הרפואית, אלא הוא מכוון נגד נכונות ההחלטה וסבירותה - עניינים מקצועיים שבית המשפט לא מתערב בהם.
מי לחסד ומי לשבט
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) הוא גוף ציבורי הכפוף למשרד הבריאות ותפקידו להמליץ לרשות הרישוי על כשירותם הרפואית של הנהגים, הפיזית והנפשית כאחד. צוות המכון כולל רופאים, פסיכולוגים ופסיכיאטריים, שתפקידם לאתר נהגים בעלי ליקוי בריאותי הרלוונטי לבטיחות בנהיגה ולהחליט מי אינו מהווה סכנה לעצמו ולציבור ומי יורחק מהכביש ורישיונו יישלל.
מדובר על חיילים ששוחררו מהשירות הצבאי עקב בעיה פסיכיאטרית, על נהגים שהורשעו בנהיגה בגילופין או שצברו הרשעות תעבורה רבות, על מי שאושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים ומי שסבלו מהתקף אפילפטי או מפרכוסים, על מי שסובלים מבעיות לב או מהפרעות בשינה וכיוצא באלה - כל אלה מועמדים להיבדק במרב"ד, וייתכן אף שרישיונם יישלל בעקבות תוצאות הבדיקה.
כדאי לציין, שרישיונותיהם של למעלה מ-70% מהנהגים הנבדקים במרב"ד נשללים או מותלים מסיבות של אי התאמה אישיותית, בהינתן סוג הרישיון המבוקש ובעבר הפלילי והתעבורתי של הנהג.
לשלול או לא לשלול - זאת השאלה
הדיווח למרב"ד אודות הנהגים המועמדים לבדיקה מגיע מהמשטרה, מבתי המשפט וממשרד הרישוי עצמו. על אף החיסיון המוטל על יחסי רופא-מטופל, גם רופאים חייבים לדווח למרב"ד על כל נהג שמצבו הבריאותי עלול להוות סיכון לציבור או לו עצמו, עקב מחלות כאפילפסיה, בעיות לב, ליקויי ראיה ועוד. יתרה מכך: כל נהג חייב לדווח על שינוי במצב בריאותו, העומד בקורלציה לכושר הנהיגה שלו.
המלצתו הסופית של המכון מועברת למשרד הרישוי, שמודיע לכל נהג על ההחלטה בעניינו. למעשה, כל המלצות המכון מתקבלות על ידי משרד הרישוי והנהג רשאי לערער על ההחלטה בפני ועדת ערר בתוך 30 יום מרגע קבלתה. שלושה רופאים מומחים יושבים בועדת הערר, והנהג יכול להציג בפניהם את כל החומר הרפואי בעניינו וכן רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין.
גם החלטת ועדת הערר אינה סופית - ניתן לערער עליה בפני בית המשפט המחוזי, בתנאי שהערעור נסב על שאלה משפטית ולא רפואית. היינו, בית המשפט לא יתערב בשיקול הדעת המקצועי של הוועדה, אבל יתערב, למשל, אם יוכח שלא הופעל שיקול דעת כזה.
מי שרישיונם נפסל בשל המלצת המרב"ד, כדאי שידעו שבמקרים רבים ניתן להפוך את ההחלטה הן מסיבות מקצועיות - בשאלות רפואיות ו/או פסיכולוגיות - והן מסיבות משפטיות - בשאלות של חוקיות ההחלטה בהיבט המנהלי. מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום, אשר יבחן את החומר באופן מקצועי, ימצא את נקודות התורפה שלה ויצטייד כראוי בחוות דעת רפואית נוגדת.
*עו"ד שי גלעד עוסק בתחום התעבורה, היה ממייסדי עמותת אור ירוק ושימש כיועץ המשפטי שלה וכן משמש כיו"ר וועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: תעבורה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין