בעקבות סדרת הכתבות שפורסמה בתקשורת ויצאה באופן בוטה כנגד עורכי הדין, עונה עו"ד עמיקם שוחט, ליטיגטור ותיק, לכל המקטרגים והמתלוננים. לחיי ההבדלים הקטנים.
סדרת הכתבות שפורסמה בעיתון כלכלי מסוים, ושהציגה את עורכי הדין כמי שמחזיקים בלפחות ארבעה למבורגיני בחניית הקומותיים שלהם, התעלמה מהמציאות הנפוצה, הנדושה והאפורה שהיא נחלתם של עורכי דין רבים מספור.
הכותרת שצריכה היתה להתנוסס בראש כל אחת מהכתבות הללו, היא ששוק עורכי הדין הוא השוק הכי חופשי, הכי רווי והכי פרוץ במשק הישראלי. אבל במקום לבלבל את הקוראים עם האמת, העדיפו באותו עיתון להציג את כל עורכי הדין כרודפי-בצע ותאבי ממון.
חופשי, רווי ופרוץ
המשמעות של שוק חופשי, רווי ופרוץ היא, שכל אזרח יכול לעשות סקר שוק, לפזז בין משרדים שונים, לבדוק הצעות רבות מספור, לנהל משא ומתן קשוח כי הוא לא פראייר, להתקשר עם עורך הדין שיציע לו את ההצעה הזולה ביותר, להתווכח איתו על המחיר ולשלם לו "כשיצא".
נכון להיום, למי שלא התעורר בבוקר והריח את הקפה, השוק הישראלי רווי במידה כזאת, שיש עורכי דין שיעבדו בתעריפים נמוכים עד מגוחכים, אבל לא בטוח שהם עורכי הדין שהייתם רוצים שייצגו אתכם. ככה זה כשהשוק פרוץ: כל דיכפין ייתי ויכול.
ראו כיצד שמאי המקרקעין שומרים על עצמם. ראו איך רואי החשבון מדקדקים בכבודה של הגילדה שלהם. ורק עורכי הדין עומדים חשופים בצריח: האם שוק רווי פירושו בהכרח תעריפים המביישים את העוסקים במלאכה?
מי שיוצא להילחם על זכויותיו, כדאי לו שיעמוד לצידו עורך-דין אסרטיבי, שומר חוק, אכפתי ואמיץ. תכונות אלו מגיעות עם תג מחיר בצידן. ולא, תג המחיר לא חייב לעמוד על 500 דולר לשעה; אפשר למצוא עורכי דין מצוינים בתעריפים פחותים מזה בהרבה. ירצה האזרח לשלם - ישלם. לא ירצה - שינקוב במחיר שנראה לו וימצא עורך-דין שיסכים לקבלו. זה פשוט בדיוק כמו שזה נשמע, אבל אל נא יצפה הלקוח למצוא לו עורך-דין ראוי בשקל תשעים.
מדקדקין בקלות
הדוגמאות שהובאו בכתבות מזמינות תשובות פרטניות. למעצבת הגרפית מכפר יונה ששילמה לעורך דינה 20,000 שקל: האם נכון שחתמת על הסכם שכר טרחה של 20%? אז מדוע נדהמת כל כך כשנדרשת לשלם את מה שהתחייבת עליו? האם היית רוצה שלקוחותייך יבהו בתמיהה בחשבונית שאת מגישה להם? הרי בסך הכל עשית "עיצוב גרפי", לא? האם את מצפה לקבל את השכר שאת דורשת אך לא מוכנה לכבד את שכרו של מי שעמל על מנת שתקבלי פיצוי גבוה כל כך?
עוד רגע, בבקשה: ואם חברת הביטוח היתה משלמת לך רק 5,000 שקל ועורך-הדין היה גובה ממך רק 1,000 שקל, האם סכום זה היה סביר בעינייך? ומה מנע ממך מלהתמקח עם עורך הדין על שכר הטרחה עוד לפני שהחל לעבוד? או לפנות לעורך דין אחר? האם בפעם הבאה שתזדקקי לשירות כזה תפני לעורך-דין שיסכים לקבל רק 2% או לזה שכבר השיג לך פיצויים גבוהים?
לזוג שנדרש לשלם 10,000 שקל על הסכם ממון: עורכת הדין נקבה בשכרה, שכרה לא התאים לכם והורדתם הסכם ממון מהאינטרנט. זוהי בדיוק המשמעות של שוק חופשי, אז היכן הבעיה?
לזוג שרצה להתגרש ואז התחרט וביקש חזרה את המקדמות מעורכי הדין, שכבר התחילו לעבוד: נגיד את זה שוב: עורכי הדין כבר התחילו לעבוד! האם אתם הייתם מוכנים לעבוד בחינם, גם אם מזמין העבודה התחרט אחרי שבוע, שבועיים או חודש?
מה רע בהצלחה?
חיובים לפי שעה? רוב עורכי-הדין מחייבים לפי שעה רק לקוחות שהם תאגידים גדולים וכיוצא באלה. מעט מאוד אזרחים פשוטים, אם בכלל, יסכימו לעבוד מול עורך דין שמחייב אותם לפי שעה. הדבר בוודאי אינו מקובל בתחום המקרקעין ובתחום הליטיגציה פלילית, ונעשה בו שימוש מועט ביותר בליטיגציה אזרחית.
חיובים לפי מספר הדיונים? עורך דין, שיש לו אינטרס בריבוי הדיונים על מנת להגדיל את הכנסותיו, חוטא למהות המקצוע. אנו עובדים במקצוע המבוסס על אמון. מי שיש לו אינטרס בקיומם של דיוני סרק - טובת הלקוח אינה בראש מעייניו. אם יש לכם חשד שעורך הדין שלכם מנסה "לסדר" אתכם - התרחקו ממנו: כל גישה שאין בבסיסה אמינות פשוט אינה מקובלת. עורכי הדין המקצוענים מבינים, שלקוח מרוצה יחזור אליהם ואף ישלח לקוחות נוספים.
חיובים לפי הצלחה? כיצד יתכן, שהלקוח סיכם על תשלום על פי הצלחה, קיבל את מבוקשו, אבל עינו צרה בעורך הדין שמקבל את שכר טרחתו בעבור אותה שיחת טלפון בודדת, שהצליחה? אם עורך הדין היה עובד במשך שנים על התיק והתביעה היתה נדחית לבסוף, מי היה משלם לעורך הדין על השעות האבודות? המוסד לביטוח לאומי?
המתווכים והקבלנים נגד עורכי הדין
גם התלונות על שכר הטרחה בעסקאות נדל"ן מוזרות בעיני: מתווכים גובים 2% מכל צד עבור שירותיהם, בעוד שכר הטרחה של עורך הדין נע בין 0.5% ל 1%. איך יתכן שאיש לא חושב לכתוב סדרת כתבות על שכר התיווך? האם עורך הדין, שמשלם פרמיה מוגברת רק בגין תחום המקרקעין, לא ראוי לשכר סביר בגין עבודתו? הרי הוא זה שדואג להשלים את העברת הזכויות מול גופים קיקיוניים כמו מינהל מקרקעי ישראל וחברות משכנות, על שלל טופסי העברת הזכויות שלהן, שנוסחו על ידי חבורות סדיסטים. הוא גם זה שנושא באחריות במקרה שמס שבח יודיע פתאום, שלמוכר יש עוד דירה בדימונה וכעת הוא מחויב במס שבח בגין מכירה זו. הוא זה שמעביר לבנק הצהרה והתחייבות לרישום את המשכנתא בעת רישום הזכויות בדירה. האם כל הטרחה הזאת לא שווה כסף?
ועם כל ההתקפות, שכחו לציין שם ששכר הטרחה "השערורייתי" של 1.5% בעסקאות מקבלן, הוא במסגרת ההסכם בין עורכי הדין לקבלן והקונה אינו צד בעניין. את הטרוניות יש להפנות לקבלנים, שמגלגלים את שכר הטרחה אל הקונה, בתואנת השווא שזהו שכר הטרחה עבור רישום הבית המשותף...
כן, אנחנו נלחמים גם בטחנות רוח
עורכי דין כמוני, שעיקר פרנסתנו היא בייצוג בבתי משפט, מחזיקים בזכות - שבצידה החובה - להציג בפני בית המשפט את הלקוח בצורה הטובה, האחראית והמדויקת ביותר, תוך כדי ניווט זהיר בין הלקוח לצד שכנגד, לעורך הדין של הצד שכנגד ולבית המשפט. אין זה דבר של מה בכך. לא מעט ליטיגטורים מתעוררים באמצע הלילה, נוטפים זיעה קרה ושואלים את עצמם, "איך לא טענתי את זה?".
ליטיגציה היא תחום לרעבים: אנחנו אף פעם לא יכולים להיות מרוצים, אנחנו תמיד יודעים שאחרי רגעי האופוריה יגיע התיק הבא, שעלול להפוך את הקערה על פיה. ליטיגציה היא תחום קשה, אך ראוי. ומי שעוסק בתחום הזה - כמו בכל מקצוע אחר - רשאי לדרוש את שכרו, כפי שהוא נמדד מהצלחותיו.
ואם יתעורר הלקוח באמצע הלילה, נוטף זיעה קרה, אל נא ישאל את עצמו מדוע הייצוג שהוא מקבל אינו הולם או ראוי. השוק, כאמור, הוא חופשי, ולמוצרים הטובים באמת יש מחיר.
• עו"ד עמיקם שוחט עוסק בעריכת דין כבר 23 שנה, בתחום הפלילי ובתחום הנדל"ן.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין