מבקש מקלט שעבד במסעדת קינג ג'ורג' בראשל"צ, טען לתנאי העסקה קשים שהוסוו בתלושי שכר פיקטיביים. בית הדין לעבודה לא השתכנע לחלוטין מגרסתו וקיבל רק חלק מהתביעה, בעיקר עקב חוסרים בתלושים ודוחות נוכחות.
לפי החוק בישראל עובד זר אמור לזכות לאותם תנאים סוציאליים להם זכאי כל אזרח בישראל. אך למרות החקיקה המתקדמת עובדים זרים רבים נאלצים לשאת תנאי העסקה מחפירים הכוללים שעות עבודה ארוכות, עומס חריג, שכר מתחת למינימום ואי תשלום זכויות סוציאליות בסיסיות. תנאים אלו פעמים רבות מוסווים בתלושי שכר שנראים לכאורה תקינים, כך שנבצרת מהעובד האפשרות להוכיח את תביעתו באמצעותם.
אולם לא כל תביעה שמוגשת על ידי עובד זר מעידה בהכרח על פגמים בהתנהלות המעסיקים, ולמרות שהנטייה הטבעית היא להזדהות עם הטענות של הצד החלש, הדברים אינם תמיד "כצעקתה", כפי שמעידה התביעה הנוכחית.
מדובר בתביעה שהוגשה בנובמבר 2015 בביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב כנגד המסעדה הידועה – קינג ג'ורג' – ועסקה על פניה במקרה של ניצול שוטף כלים אריתראי, שעבד במסעדה כשלוש שנים, וטען כי תלושי השכר לא ייצגו את המציאות ובניגוד לנתונים שהוזנו בהם, הוא השתכר פחות משכר מינימום, לא קיבל שכר עבור שעות נוספות ולא שולמו לו זכויות סוציאליות.
התובע המשיך וטען כי נאלץ להתפטר במאי 2015 עקב הרעה בתנאי העסקתו, לאחר שאחד העובדים עזב והוא נאלץ לשאת לבדו בכל העומס. התפטרותו בנסיבות אלו, טען, מזכה אותו בפיצויי פיטורין לפי החוק.
אולם השופטת מירב קליימן לא השתכנעה מחומרת הטענות שלו נגד המעסיקה, והחליטה לקבל את התביעה בחלקה בלבד, בעיקר מפני שבעלי המסעדה לא הגישו לה את כל תלושי השכר ודוחות הנוכחות של התובע.
לפי פסק הדין שניתן לפני כשבועיים, טענת בעלי המסעדה כי התלושים ודוחות הנוכחות משקפים את המציאות התקבלה, והשופטת קבעה כי הנתונים שכן הוצגו בפניה מעידים שהתובע קיבל את כל מה שמגיע לו נכון לתקופה זו. כמו כן, ובניגוד לטענת התובע, השופטת מצאה כי תנאי העבודה שלו היו סבירים והוא מעולם לא התלונן על קשיים בפני מעסיקיו.
עדות יחידה לא מספיקה
בהמשך השופטת הסבירה כי היא לא יכולה להסתמך על גרסת התובע לגבי נסיבות סיום העסקתו וזכאותו לפיצויי פיטורים, משום שהוא בחר לבסס אותה על עדותו היחידה, שגם היא לא הייתה "עקבית ומהודקת", ומבלי להעיד עובדים אחרים בנושא.
עם זאת, ומאחר שהמסעדה הציגה תלושים ודוחות חלקיים בלבד כאמור, השופטת החליטה לקבל את גרסת התובע לגבי התקופה החסרה. בהתבסס על כך היא קיבלה את טענותיו לגבי היקף שעות העבודה ואף פסקה לו פיצוי עקב אי הפרשת תגמולים לפנסיה, אי מתן הודעה על תנאי העסקה, אי מסירת תלושי שכר ופגמים בעריכתם.
בסיכומו של דבר נפסק לתובע פיצוי בסך 29,000 שקל והוצאות ושכ"ט עו"ד נמוכים יחסית בסך 3,500 שקל בלבד, לאור העובדה שמרבית טענותיו נדחו.
המסקנה המתבקשת מפסק הדין היא כי עובדים שמעוניינים להצליח בתביעה מסוג זה צריכים לבסס אותה היטב על ראיות ועדויות חיצוניות התומכות בגרסתם, ומעסיקים המעוניינים להתגונן מפני תביעה כזו כדאי שיקפידו על עריכת תלושי שכר בהתאם לחוק ושמירה על דוחות נוכחות וכל מסמך אחר שיכול להעיד על תנאי ההעסקה.
- ב"כ התובע: עו"ד עדי אלבוים
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ליאב עמר
עו"ד נדב קנימח
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין