360 אלף ש' לעובד "קופי בר" שהרים ארגזים ונפצע בגבו

בן ה-40 ייחס רשלנות למעסיקתו, שמצדה טענה לאשם תורם. ביהמ"ש קבע: האחריות לתאונה - של המסעדה בלבד

עובד "קופי בר" שנפצע בגבו עת הרים ארגזים כבדים, יקבל פיצויים והוצאות של כ-360 אלף שקלים. השופט אריאל ברגנר מבית משפט השלום בפתח תקווה ייחס את פריצת הדיסק לרשלנות בעלת המסעדה. הוא דחה את טענתה לאשם תורם והשית עליה חובת פיצוי - שתצטרף לעשרות אלפי שקלים להם נמצא העובד זכאי בביטוח לאומי.

לטענת התובע, החל לעבוד בחברה הנתבעת - בעלת ה"קופי בר" - בשנת 2009. כעשור לאחר מכן עבר, לטענתו, תאונת עבודה: הוא סיפר שהתבקש לבצע עבודה שאינה שגרתית עבורו בשל מחסור בכוח אדם - משלוח ארגזים כבדים.

התובע חידד שכל משלוח כלל מספר משטחים במשקל כולל של כ-60 ק"ג. בשלב מסוים של הרמת הארגזים, שיחזר בבית המשפט, הרגיש לפתע כאב חד בעמוד השדרה. בדיעבד התברר שמדובר בפריצת דיסק. בתביעתו לבית המשפט, שהוגשה ביוני 2022, ייחס למעסיקתו רשלנות בין היתר בדמות העמסת עבודה רבה מבלי להדריכו כראוי ולספק עבורו ציוד מגן.

התביעה הועמדה על כ-650 אלף שקל, אלא שבעלת המסעדה התכחשה לחבותה לפצות. היא גרסה שמשקל הארגזים היה נמוך בהרבה מהנטען, והוסיפה שמכל מקום - התובע הוא שבחר להעמיס על עצמו יתר על המידה, ומכאן שיש לייחס לו אשם תורם ניכר. הנתבעת אף שללה קשר סיבתי לפריצת הדיסק: לטענה היא הייתה מתרחשת גם לולא הרמת הארגזים, בשל מצב תחלואתי קודם.

הקש ששבר

אלא שמומחה נייטראלי שמונה בתיק הדף טענה זו של בעלת ה"קופי בר": הוא קבע שהטריגר לפריצת הדיסק היה הרמת הארגזים, והכיר בנכות קבועה שנגרמה לעובד בשל כך, בשיעור 10%. על הרקע הזה פסק השופט ברגנר כי הנתבעת אחראית ברשלנות לתאונת העבודה, ולכן חייבת בפיצוי התובע בשל נזקיו.

"עבודת התובע בהרמת משטחי מזון כבדים, במשקל כולל של כ-60 ק"ג, אשר לא הייתה בשגרת תפקידו הרגיל, ללא הנחיות בטיחות ובמחסור בכוח אדם, מהווה רשלנות של המעסיקה, הנתבעת 1. מכאן שהנתבעת 1 הפרה את חובת הזהירות, ובפרט את חובתה לדאוג לסביבת עבודה בטוחה ולשיטות עבודה מתאימות", נכתב בפסק הדין.

השופט אימץ, בתוך כך, את קביעת המומחה כי הטריגר לפריצת הדיסק הינו הרמת הארגזים הכבדים, ומכאן שמתקיים הקשר הסיבתי הנדרש להוכחת חבות בנזיקין, בין התרשלות המעוול לבין הנזק. את טענת בעלת המסעדה לאשם תורם מצד העובד הוא דחה בשתי ידיו, תוך שביקר אותה במרומז על עצם תעוזתה להעלותה.

"התובע פעל תחת לחץ לסייע למעסיק שהיה במצוקת עובדים, ללא הנחיות בטיחות ברורות, ונדרש לבצע עבודה חריגה. ברור שבנסיבות כאלה אין זה ראוי לנכות אשם תורם", כתב השופט. הוא מצא שבשל מגבלותיו הרפואיות התובע פוטר ב-2020, כאשר לשם התמודדות עם ה"כאב והסבל הניכרים" שנגרמו לו, כלשונו, נאלץ בין היתר להשתמש בקנאביס רפואי.

פסק הדין נחתם בחובת בעלת המסעדה לשלם לתובע פיצוי של 270,000 שקל בגין ראשי הנזק השונים – הפסד שכר, עזרת הזולת וכאב וסבל – בתוספת הוצאות משפט ו-63,720 שקל שכ"ט עו"ד. הסכומים יצטרפו לכ-28,000 שקל להם נמצא זכאי האיש בביטוח לאומי, עקב הכרה באירוע כתאונת עבודה.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.