מאת: עו"ד אברהם ורבנר
לפסק הדין בעניין כהן נ' בלומנצוייג ואח'
עו"ד סירב להשיב לאדם כספים בסכום של כ-2 מיליון שקל, אותם הפקיד בחשבון הנאמנות שלו, בטענה שהם שייכים ללקוחו. בעל הכספים זכה תביעה שהגיש נגד עורך הדין. ביהמ"ש: עורך הדין נהג בניגוד לחובותיו וישיב את הכספים מכיסו.
שני שותפים ביקשו לרכוש נכס בתל אביב, באמצעות השתתפות במכרז שערכה קופ"ח מכבי. אחד השותפים הציע שיפקידו את הכספים לרכישת המקרקעין בידיו של עורך דינו, ובפברואר 2009 הפקידו כל אחד מהם כ-2 מיליון שקלים בחשבון הנאמנות של עוה"ד.
בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל, ואחד השותפים ביקש לקבל את כספו בחזרה, אך נענה לבקשת שותפו, שלא לבקש את הכספים מעורך דינו, ולהמתין שזה יחזיר לו את הכסף בעצמו. השותף אף חתם על כתב התחייבות לפיו ישיב לשותפו את הכספים עד סוף השנה.
אלא שהאיש לא קיבל ולו שקל אחד. משום כך החליט לפנות לעורך הדין בעצמו. בתגובה, השיב לו עורך הדין שאינו מתכוון למסור לו את הכספים או כל מידע לגביהם, כיוון שהם שייכים ללקוחו. לדברי עורך הדין, מדובר בכספים שלקוחו הלווה למבקש, ולכן המבקש אינו זכאי להם כלל.
משנוכח לדעת כי הכספים לא יוחזרו לו, הגיש האיש תביעה להשבת הכספים נגד עוה"ד ולקוחו - שותפו לשעבר - לבימ"ש השלום בתל אביב. בינתיים, בינואר 2010 הוכרז שותפו כפושט רגל וכל ההליכים נגדו הוקפאו.
בתביעה, שהוגשה לבימ"ש השלום בתל אביב ובשל הקפאת ההליכים, עסקה רק בחלקו של עוה"ד בפרשה, טען התובע, כי מעשי עוה"ד עולים כדי מרמה, רשלנות ועשיית עושר שלא במשפט.
שותפו של התובע לא הכחיש את חובו כלפיו, ואף הודה בחתימה על כתב ההתחייבות, אך טען כי בהיותו פושט רגל - לא יכול היה להחזיר לו את הכספים.
לטענת עוה"ד, לקוחו הלווה לתובע כספים במסגרת היכרותם האישית והעסקית, והפקדתם בחשבון הנאמנות נעשתה בהתאם להוראות לקוחו. עוה"ד אף הציג הסכם הלוואה שנחזה ככזה שנערך בין לקוחו לבין התובע.
התובע, שנדהם לראות את הסכם ההלוואה, כיוון שלטענתו מעולם לא חתם על כזה, העלה את הסברה כי המסמך 'הולבש' על מסמך אחר עליו חתם.
לא עורך דין סביר
השופטת חנה ינון קבעה, כי הטענה שהתובע לווה כספים משותפו אינה עולה בקנה אחד עם מצבו הכלכלי הרעוע. לדבריה, התובע, שאיבד את השקעתו, רשאי לבקש את כספו במסגרת הליך פשיטת הרגל שמתנהל נגד שותפו, כל עוד הדבר מעשי ואינו חסר סיכוי.
השופטת קבעה, כי עוה"ד לא פעל כעורך דין סביר, כאשר התעלם מבקשת התובע והתעלם לחלוטין מהאינטרסים שלו, אף שידע היטב על המטרה לשמה הופקדו הכספים ועל העובדה, שבסופו של דבר השותפות ברכישת הקרקע כלל לא יצאה לפועל.
עוד קבעה השופטת, שמרגע שהשותף הוכרז כפושט רגל, עוה"ד לא היה בגדר השלוח שלו, שכן שליחות שכזו סותרת את הליך פשיטת הרגל והרציונאל בבסיסו - החזרת הכספים לנושים. השופטת הוסיפה, כי היא משערת שעוה"ד ניסה לסייע ללקוחו ושותפו לשעבר של התובע להבריח כספים מנושיו. משכך, סיכמה, התנהלות עוה"ד נגדה לחלוטין את חובת תום הלב.
לבסוף, קבעה השופטת כי עוה"ד לא טיפל בכספי התובע במיומנות ובזהירות המתבקשת, וחייבה אותו להשיב לתובע את כספו בסך 2.1 מיליון שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. זאת, בנוסף להחזר הוצאות התובע בסך 12,500 שקלים.
שוב ניתן לראות את החשיבות שמייחס בית המשפט לחובת הזהירות המוגברת החלה על עורכי הדין. עורך דין, אשר מופקדים ברשותו כספים בנאמנות, מחויב לנהוג בהם במיומנות ובזהירות, וזאת גם אם המפקיד אינו לקוחו.
לפסק הדין בעניין כהן נ' בלומנצוייג ואח'
* הכותב הוא עורך דין העוסק בדיני מקרקעין ובמשפט אזרחי מסחרי.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: אתיקה מקצועית
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין