לפסק הדין ארומה א. קליפ קפה נ' י.ל.
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את תביעתו של נכה, שטען כי הורחק מסניף של ארומה בשל אפליה אסורה, וקיבל את ערעורם של מנהלי הסניף, שטענו שהאיש נהג להטריד את עובדות המקום ולקוחותיו.
סניף של רשת ארומה בירושלים ביקש להרחיק מתחומו גבר נכה, אבל לא מסיבות של אפליה, כפי שהאחרון ניסה לטעון בכתב התביעה. הגבר נהג לפקוד את בית-הקפה לעיתים תכופות, עד שבאחד מימי חודש מאי 2011 נתבקש על ידי מנהל-הסניף להימנע מלהגיע למקום ואף הורה לעובדים להפסיק ולשרתו.
בעקבות דרישתו של מנהל הסניף, הגיש הנכה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, בה טען כי בית-הקפה הפלה אותו לרעה על רקע נכותו ופגע בשמו הטוב. בתביעתו דרש לבטל את מניעת כניסתו לבית-הקפה ולהורות על פיצויו ללא הוכחת נזק לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולפי חוק איסור לשון הרע.
הנהלת בית הקפה הודתה כי האיש נתבקש שלא להיכנס לבית-הקפה, אך לטענתה הדבר נעשה בשיחה פרטית מחוץ לכותלי המקום ומבלי להעליבו. הדבר נעשה, נטען בכתב ההגנה, על רקע הטרדותיו החוזרות ונשנות של עובדות המקום ושל הלקוחות, ורק לאחר שהאיש הפר פעם אחר פעם את הבטחותיו להתנהג באופן הולם וראוי.
בכתב ההגנה נטען עוד, כי האיש נהג לשהות בבית הקפה במשך שעות רבות מדי יום, כאשר לעיתים קרובות היה נפגש שם עם נערות שנחזו להיות קטינות ולהתגפף עמן באופן החורג מן המקובל. בנוסף, נהג האיש לנעוץ מבטים בגופן של עובדות המקום ולהטריד אותן באמירות בעלות אופי מיני. עובדי בית הקפה העירו לו בנימוס על התנהגותו, אך הוא לא חדל ממנהגיו.
בית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים קיבל את תביעתו של הנכה באופן חלקי וחייב את הנהלת בית-הקפה לשלם לו פיצוי בסך 2,500 שקל. מנהלי הסניף החליטו לערער על פסק-הדין והגישו בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי.
בבקשה טענו מנהלי הסניף כי בית המשפט לתביעות קטנות ביסס את פסק דינו על ההנחה השגויה, לפיה יש קשר ישיר בין מוגבלותו ונכותו של האיש לבין הבקשה כי לא יבוא בשעריו של בית הקפה.
עוד הוסיפו המערערים, כי בסניף בית-הקפה האמור התרחש בשנת 2011 אונס אכזרי של קטינה בשירותים וכי המנהל מחויב למנוע פגיעות מיניות או אחרות בעובדים או בלקוחות מצד יושבי המקום.
"אין מדובר בהפליה על רקע מוגבלותו של המשיב"
השופטת גילה כנפי-שטייניץ החליטה לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור עצמו ולקבלו. היא ציינה, כי תביעתו של האיש התבססה על שתי עילות: הראשונה היא טענה לאפליה במתן שירות ציבורי מחמת מוגבלותו והשניה - טענה להוצאת לשון הרע.
השופטת ציינה, כי אין עוררין על כך שהאיש נהג לבקר בבית הקפה באופן תדיר ומכאן ניתן להסיק, כי למרות מוגבלותו, כלל לא נמנעה כניסתו לבית הקפה. כמו כן, אין חולק כי הבקשה שלא יכנס לבית הקפה באה על רקע הטענות כי האיש הטריד באופן שוטף את עובדות ולקוחות המקום. זאת ועוד: האיש עצמו אישר בבית המשפט לתביעות קטנות, כי הגיע עם הנהלת בית-הקפה לסיכום לפיו "לא יטריד בנות".
מכיוון שכך, פסקה השופטת, המשיב נתבקש שלא להיכנס לבית הקפה לא בשל מוגבלותו, אלא בשל הטענות האחרות וקיבלה את ערעור מנהלי בית-הקפה להרחיק את האיש מתחומי המקום.
לפסק הדין ארומה א. קליפ קפה נ' י.ל.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.