סכסוך גירושים חריג: עורכי דין יזומנו להעיד על רכושו של הבעל

האם חיסיון עורך דין לקוח ימשיך לחול גם בנסיבות שבהן האישה מבקשת לקבל מידע על נכסי בעלה במסגרת הליכי חלוקת רכוש? השופט השיב שכן: זכותה של האישה לגילוי ולקניין גוברת.

גבר ואישה התחתנו בניו יורק בנישואים אזרחיים לפני כ-20 שנה, ונולדו להם ארבעה ילדים (כולם עדיין קטינים). החל מהשנה שעברה הם מנהלים בביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב הליכים שונים, הכוללים תביעות בענייני הילדים, הרכוש והמזונות.

בכל הקשור לנושא הרכוש, טענתה המרכזית של האישה היא כי בעלה הוא "גאון פיננסי", המחזיק ברכוש המוערך בעשרות מיליוני דולרים במסגרת "מבנים פיננסיים" (נאמנויות בינלאומיות) שונים שהקים ברחבי העולם.

השופט יהורם שקד התרשם כי עוצמת הסכסוך הגבוהה נובעת בעיקר לנוכח טענות האישה שלפיהן האיש עושה כל מה שהוא יכול על מנת שלא לחלוק עמה את הרכוש שנצבר במהלך נישואיהם.

לאחרונה, באחת מעשרות החלטות ביניים שקיבל במהלך ההליך, השופט נדרש להכריע בבקשת האישה לגלות מידע שהאיש מסר לכאורה לעורכי דינו בנוגע לרכושו. חשוב להדגיש שלא מדובר בעורכי הדין המייצגים אותו בהליך זה.

האישה – היא "המבקשת" – טענה כי לאורך השנים סמכה על בעלה בעיניים עצומות בכל הקשור לניהול הכספים והרכוש המשפחתי, וכעת אין לה כל מידע או הבנה לגבי היקף הזכויות, מיקומן ורישומן, היות שהאיש מסרב למסור לה מידע כלשהו, והדבר מקשה על יכולתה וזכותה לקבל את מה שמגיע לה.

לשיטתה, במצב שכזה יש לה זכות לקבל את המידע שחסר לה גם מצדדים אחרים, כולל עורכי הדין של האיש, ולמרות קיומו של החיסיון.

הבעל – הוא המשיב – התנגד להסרת החיסיון בינו לבין עורכי דינו, וטען כי אין לפגוע בזכותו לפרטיות.

עוד טען בין היתר כי במסגרת כתבי טענותיו סיפק למבקשת את כל המידע הדרוש לה.

לעשות משפט צדק

השופט שקד הבהיר כי באופן כללי, חיסיון חל על דברים שיש להם "קשר ענייני עם השירות שניתן על ידי עורך הדין ללקוח". במקרה הנוכחי, הסביר השופט, המבקשת אינה דורשת מידע על השירות המקצועי שניתן למשיב על ידי עורכי הדין אלא על היקף הנכסים והזכויות שלו.

השופט אף השתכנע כי חלק מטענות הבעל נגועות בחוסר תום לב, שהרי אם אכן מסר למבקשת את כל הפרטים על הרכוש, לא ברור מדוע הוא מסרב להעיד את עורכי דינו בעניינים אלה ממש.

בתמצית, השופט השתכנע כי "באיזון בין זכותו של המשיב לפרטיות וחיסיון לבין זכות המבקשת להגיע לחקר האמת, לעשות משפט צדק ולמצות את הדין כך שניתן יהיה לדון בתביעותיה גוברות זכויותיה של המבקשת".

על כך השופט הוסיף בין השאר כי לא ברור כיצד פרטיותו של המשיב תיפגע כתוצאה מחשיפת מידע של הליך המתנהל בדלתיים סגורות.

בתוך כך השופט דחה טענה אחרת של המשיב, לפיה אין להסיר את החיסיון כיוון שמדובר בשירותים שניתנו לו בתחום המיסוי הנוגע לרכוש השייך לו. השופט הבהיר כי בישראל חל "מודל האיחוד", כך שהשניים ממוסים כנישום אחד, ולכן לא ברור מדוע אין לספק מידע שכזה גם למבקשת. 

לפיכך, השופט קיבל את הבקשה וזימן את עורכי דינו של הבעל לדיון במעמד הצדדים. למען הסר ספק, השופט הבהיר כי עורכי הדין לא יתבקשו לענות או לספק מידע מעבר לשאלות על רכושו של המשיב.

להחלטה המלאה לחצ/י כאן

• ב"כ המבקשת: עו"ד שמואל מורן, עו"ד יהודית מייזלס
• ב"כ המשיב: עו"ד רועי סידי, עו"ד ברק טל

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.