עובד שביקש העלאה וסורב קיבל שבץ

העובד, שהתמודד עם קשיים כלכליים, נלחץ מכך שמנהלו אפילו לא הסכים להעמיד לרשותו הלוואה. בית הדין שוכנע שכתוצאה מכך הוא לקה באירוע מוחי – והכיר בו כנפגע עבודה

עובד בחברת תקשורת שחווה אירוע מוחי שעות בודדות אחרי שמנהלו סירב להעלות את שכרו או לתת לו הלוואה, הוכר לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב כנפגע עבודה. השופט תומר סילורה אימץ את מסקנת מומחה בית הדין בתחום הנוירולוגי, לפיה מתקיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין הופעת המחלה המוחית.

התובע הועסק מאז שנת 2000 בחברת התקשורת, תחילה כשכיר ואחר-כך כפרילנסר. במרץ 2019 בשעות הבוקר פנה התובע למנהלו כדי לברר מה ההחלטה בבקשתו לקבל העלאה בשכר, אחרי שהמנהל התחמק זמן מה מלהשיב לו בנושא. המעסיק סירב לבקשה והעובד, שהיה שרוי במצב כלכלי דחוק, ביקש לפחות לקבל מקדמה או הלוואה אך המעסיק סירב גם לזה.

העובד, שהיה מיודד עם מעסיקו והורגל לקבל ממנו תשובות חיוביות לבקשותיו הכספיות, לקח מאוד קשה את הסירוב. עוד באותו ערב, כששהה בביתו, הוא לא הצליח לדבר, חש סחרחורת והתעלף. הוא הובהל לבית החולים "אסף הרופא" שם התגלה אצלו קריש דם גדול, שהוביל לאירוע מוחי.

אחרי שהתאושש פנה העובד לביטוח לאומי על-מנת שיכיר בשבץ המוחי שעבר כתאונת עבודה, ונדחה. לכן, הוא פנה בתביעה לבית הדין לעבודה. ביולי האחרון הכיר בית הדין בשיחה עם המנהל כ"אירוע חריג" שמצדיק מינוי נוירולוג לבחינת הקשר הסיבתי בין השיחה לבין השבץ.

מסקנת המומחה הייתה נחרצת. "לדעתי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין הופעת המחלה המוחית מספר שעות לאחר מכן באותו היום. יש לראות קשר סיבתי בבחינת גורם ותוצאה בין השניים. על כך אני מסיק מסמיכות הזמנים של שני האירועים", כתב.

עשר שעות

בשלב זה ביקש התובע לכבד את חוות דעת המומחה ולקבל את תביעתו, בעוד שביטוח לאומי שלח למומחה שאלות הבהרה בניסיון לאתגר את עמדתו. בין היתר תהה המוסד כיצד ייתכן שהמומחה הכיר בקשר הסיבתי הגם שחלפו עשר שעות מהשיחה ועד להתפרצות האוטם המוחי, שעה שמחקרים מראים כי בחלוף שעתיים בלבד ממצב מלחיץ הקשר מתרופף.

לתהיית המוסד השיב המומחה כי עמדת הפסיקה העדכנית היא שניתן להכיר בקשר שבין דחק נפשי חריג לבין התרחשות של אירוע מוחי עד 24 שעות לאחר מכן. לדבריו, המחקר עליו מתבסס ביטוח לאומי הוא יחידני ואינו משקף את האסכולה השלטת בפסיקה.

המומחה אישר אמנם שהעובד סובל ממחלות רקע, כמו יתר לחץ דם, המגבירות את הסיכון לאירוע מוחי, אלא שלדבריו האירוע החריג בעבודה הוא שהוציא את הסיכון מהכוח אל הפועל.

השופט סילורה ציין כי אינו רואה לנכון לסטות ממסקנתו החד-משמעית של המומחה. "קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא מצאנו נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת", כתב.

בנסיבות אלה, לא נותר לשופט אלא לקבל את תביעת העובד להכרה בשבץ המוחי כתאונת עבודה, תוך חיוב ביטוח לאומי בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד אלישר פיינגרש
• ב"כ הנתבע: עו"ד נועם בן שלום

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין