לפסק הדין בעניין מאיר בוחבוט נ' קצין התגמולים
רק בסוף שנות התשעים הוכרה נכותו של פדוי השבי, מאיר בוחבוט, ששוחרר בשנות השבעים, וזאת בשל שינוי בגישה הרפואית כלפי נפגעי טראומה. בוחבוט ביקש לקבל את התגמולים למפרע, אך קצין התגמולים סירב. ביהמ"ש העליון קבע: במקרה זה, לא ניתן להורות על השבה רטרואקטיבית.
במהלך מלחמת יום-כיפור נפל מאיר בוחבוט בשבי המצרי למשך כארבעים ימים. בסמוך לשובו ארצה, הגיש תביעה להכרה בנכותו הנפשית, אולם נוכח התפיסה הטיפולית ששררה בארץ בשנות ה 80, החליט קצין התגמולים שלא לקבוע לבוחבוט נכות.
כעבור שנים, בשנת 1997, הגיש בוחבוט בקשה לעיון מחדש במצבו, והפעם, לאור השינוי בתפיסה הטיפולית, על פיו, פדוי שבי הסובל מפוסט טראומה יקבל 50 אחוזי נכות ללא קשר למצבו הנפשי בפועל, אושרה נכותו של בוחבוט, אך נקבע כי התגמולים בגינה ישולמו לו רטרואקטיבית לשנה בלבד- מיום הגשת הבקשה החדשה.
בקשת בוחבוט כי התגמולים ישולמו לו מיום שחרורו מצה"ל נדחתה, ובוחבוט ערער לוועדה לערעורי נכים, שקיבלה את הערעור והורתה על תשלום התגמולים החל משנת 1983, היום בו שוחרר רשמית מצה"ל, אלא שערעור שהגיש קצין התגמולים למחוזי התקבל. על כך הגיש בוחבוט בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון, שדן בה כערעור.
בוחבוט טען, כי היה על קצין התגמולים ליידע אותו על השינוי במדיניות, וזאת לא עשה, וכי מדובר בשאלה עקרונית לגבי זכאות פדוי שבי לפתוח את בקשתו מחדש, ובתוך כך, לקבל תגמולים רטרואקטיבית.
קצין התגמולים טען, כי בנסיבות המקרה, החוק אינו מאפשר לפסוק תגמולים רטרואקטיבית מעבר לשנה אחת. עוד טען, כי ממילא בוחבוט לא הציג כל תשתית רפואית למצבו בתקופה שלאחר השבי, ונראה כי דווקא בשנים שעברו היה מצבו הנפשי טוב. עוד נטען, כי כחלק מהמענה לקיפוח זכויותיהם של פדויי השבי נוכח התפיסה הרפואית ששררה בעבר, נחקק חוק תשלומים לפדויי שבי.
השופטת ברק-ארז דחתה את הערעור אך הביעה על כך צער רב. נקבע, כי בנסיבות בהן הוגשה תביעת נכות בסמוך לאירוע ולאחר מכן נפתחה מחדש, כפי שקרה במקרה הנוכחי, צופה החוק פני עתיד בלבד, ולפיכך, ולמרות האהדה, לא ניתן לחייב את קצין התגמולים לשלם לבוחבוט את תגמולי הנכות רטרואקטיבית בשל השינוי המאוחר בתפיסה הטיפולית.
עם זאת ולאור טענת בוחבוט כי השינוי בתפיסה הטיפולית לא הובא לידיעתו, הבהירה השופטת לקצין התגמולים, כי עליו לשנות את אופן הטיפול במקרים שכאלה-
"(...) אנו מבקשים להבהיר: על קצין התגמולים מוטלת חובה ליידע את אוכלוסיית הנכים אודות שינויים בגישה רפואית שמנחה את החלטותיו ושיש לה 'השלכות רוחב'", כתבה השופטת, "ברי, כי מדיניות העוברת שינויים- ובפרט כזו שמיטיבה עם נמעניה- לא תגשים את יעדיה אם זו תישאר עלומה על שולחנה של הרשות המנהלית (...) ולא פחות חשוב, יש לתת את הדעת לחובתה של הרשות המנהלית ליישום שוויוני של מדיניותה, תוך צמצום האפשרות להחלתה באופן שרירותי."
לפסק הדין בעניין מאיר בוחבוט נ' קצין התגמולים
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.