חיילים רבים ששבו מהמלחמה מתמודדים עם כאבים, חרדות ואי-ודאות מול אגף השיקום. עורכת דין מסבירה איך להיערך נכון לוועדה הרפואית, ומהם הצעדים הראשונים שכדאי לעשות כבר עכשיו
המוני חיילים ואנשי כוחות הביטחון ששבו מהלחימה בעזה ובלבנון מתמודדים בימים אלה לא רק עם שיקום פיזי ונפשי, אלא גם עם מסע בירוקרטי לא פשוט מול משרד הביטחון. מאז המלחמה נרשמה עלייה ניכרת במספר הפניות לאגף השיקום, והלוחמים שמתמודדים עם פגיעות גופניות או נפשיות מוצאים את עצמם מול הליך שאינו תמיד ברור להם. במאמר זה אנסה לעשות סדר ולתת כמה טיפים חשובים שיכולים להשפיע על תוצאת ההליך.
תעדו הכל, אל תחסירו מסמכים
הוכחת הפגיעה נשענת על תיעוד. חשוב לוודא שכל כאב, מגבלה או סימפטום מתועדים כבר מהשלב הראשון: בביקורי רופא, במיון, בצילומים, בפיזיותרפיה ובכל טיפול שיקומי. גם בתחום הנפשי – אם אתם חווים סיוטים, קשיי שינה, חרדה או הימנעות ממקומות מסוימים – חשוב לפנות כבר עכשיו לרופא המשפחה, לקב"ן או למרכז חוסן ולוודא שכל ביקור מתועד. גם הודעות וואטסאפ ששלחתם לקרובים, תיעוד של טיפולים פרטיים או חוות דעת של פסיכולוג, יכולים לשמש כראיות חשובות.
הטעות הנפוצה ביותר של נפגעים היא להגיש את הבקשה כשהיא חלקית. יש חשיבות עצומה לכל מסמך רפואי, החל מטופס הפינוי הראשוני מהשטח, דרך דו"ח אירוע חריג ועד לאישורי טיפולים ופניות למיון או לגורמים רפואיים אחרים. אין בידיכם דו"ח אירוע חריג? בקשו מקצינת הנפגעים שלכם. זהו מסמך מהותי שחשוב מאוד שיהיה לכם. בסופו של דבר הוועדה הרפואית בוחנת רצף ראיות, ולכן כל פער במסמכים עלול לפגוע באמינות או בקשר הסיבתי בין הפגיעה לשירות.
דעו לאן אתם מגיעים
ועדה רפואית של משרד הביטחון עוסקת בקביעת אחוזי הנכות ואילו קצין התגמולים קובע האם יש או אין קשר סיבתי לשירות, על בסיס מכלול הראיות שהוגשו. משום כך יש חשיבות מכרעת לאופן שבו מוגשים המסמכים הרפואיים והעובדתיים. כל פרט חסר או תיעוד חלקי עלולים לפגוע בהוכחת הקשר הסיבתי ולהוביל לדחייה בשל אי-הוכחת קשר סיבתי.
רבים חושבים שאין צורך בליווי משפטי, אך המציאות מוכיחה אחרת. עורכי דין מנוסים שמכירים את הנהלים, החוק והפסיקה יכולים לזהות טעויות בהחלטות הוועדה, לערער על קביעות שגויות ולדרוש החמרת נכות. חשוב לקחת בחשבון שהזמן להגשת ערעור על החלטת הוועדה מוגבל וקצר, לכן חשוב להגיע מוכנים כבר מהשלב הראשון כדי שלא תפספסו את ההזדמנות.
עמדו על זכויותיכם
חיילים רבים מתקשים לבקש עזרה, במיוחד כשמדובר בפגיעות נפשיות שאינן נראות לעין. כדאי להפנים שההכרה בנכות אינה "טובה" שעושים לכם, אלא זכות שנקבעה בחוק לנפגעי השירות. הכרה רשמית תפתח לכם דלתות לטיפולים, סיוע כלכלי ותמיכה לטווח ארוך. לפעמים ההבדל בין הכרה מלאה לדחייה עלול לנבוע מפרט קטן שלא הובלט בזמן. אז אל תחכו אפילו רגע אחד, תעדו הכול, התייעצו, ואל תוותרו על זכותכם לשיקום.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.