התסמונת שמוכרת כבר משנות ה-50 זכתה רק ב-2019 להתייחסות ראויה מצד מערכת המשפט. בראיון עם דובר העמותה למאבק בניכור הורי הוא סיפר על היקף התופעה, ההתמודדות איתה ותרומתם (השלילית) של עורכי דין
"ניכור הורי" הוא תסמונת שבה על רקע פרידה של הורים הילד מתרחק מאחד מהם ללא הצדקה עד לניתוק מוחלט מאותו הורה ומשפחתו. תהליך הניכור מלווה בעידודו של ההורה האחר (המנכר), בין אם בהסתה אקטיבית או באופן פסיבי שלא תמיד נראה לעין.
המשג "ניכור הורי" מוכר בספרות כבר משנות החמישים, אבל עלה עלה לשיח הציבורי בעיקר בשנתיים האחרונות, בעקבות הסדרה הדוקומנטרית "קשר השתיקה" של צופית גרנט ששודרה בנובמבר 2018 ברשת 13.
הצפת הנושא הובילה לשינוי תפיסתי של ממש גם במערכת המשפט. ב-2019 החל לפעול בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב פיילוט שבמסגרתו מונה "שופט מוקד", אליו מתרכזים התיקים שבהם עולה חשש לניכור הורי או סרבנות קשר והם זוכים לטיפול מהיר וייעודי.
עד כה נראה כי הפיילוט הוכח כמוצלח, ולאחרונה פרסמנו כי מתגבשת תכנית להחלת נוהל דומה בכל רחבי הארץ.
כדי להבין קצת יותר קיימנו ראיון עם ליאור חיוט, דובר "העמותה למאבק בניכור הורי" שמורכבת ממאות הורים מנוכרים.
כמה ילדים מנותקי קשר יש בישראל?
להערכתנו יש כיום מעל 30,000 ילדים מנותקי קשר. צריך להבין שילדים מנוכרים ברוב המקרים מנתקים קשר עם כלל המשפחה של אותו הורה אליו הם מתנכרים ולא רק עם ההורה שכלפיו הם עוברים הסתה. התהליך הזה נקרא 'התפשטות העוינות' ותהליך של הכללת יתר קוגניטיבי לפיו כל מי ששייך לסביבת ההורה המנוכר עובר ניכור.
ניכור הורי הוא מגדרי?
לא! מדובר בתופעה שפוגעת בכולם: נשים, גברים, דתיים, חילוניים, יהודים, ערבים. אצלנו בעמותה כ-50% נשים. כולם סובלים מכך ללא הבדלים.
איך העמותה פועלת בעניין?
אנחנו מקיימים עצרות, מרצים באוניברסיטאות ומכללות בפני החוג לעובדה סוציאלית, נמצאים בוועדות לזכויות הילד בכנסת ואף שותפים להצעות חוק בנושא.
אפשר באמת לטפל בניכור הורי?
בהחלט כן. הטיפול הוא משולב, פסיכו-משפטי.
בצד המשפטי, הטיפול חייב להיות מהיר ולשלב סנקציות על אי עמידה בהחלטות שיפוטיות. צריך לזכור שהורים מנכרים מתנגדים בכל דרך שילדם יקיים קשר עם ההורה האחר, החל מהשמצות פומביות שהילד חשוף אליהן, הפחדת הילד שההורה השני ינטוש אותו, הכנסת הילד לקונפליקט נאמנויות מתמשך או גרימת רגשי אשמה אצלו אם הוא מעז להנות ולגלות קשר חיובי כלפי ההורה המנוכר. בנוסף, הורים מנכרים נוטים שלא לכבד החלטות שיפוטיות בטענה שהילד לא מוכן לשתף פעולה ולמעשה לא מגיעים לטיפול. הם שוכחים שהם הבוגרים והאחראיים. לכן, ללא סנקציות הדברים לא יצאו לפועל.
ב-2017 התפרסם מחקר מטא-אנליזה שהראה שמטודה משפטית היא זו שיעילה כדרך לרסן הורה מנכר ומתנגד שמפנה את ילדו נגד ההורה האחר.
לצד זאת יש את הפן הטיפולי, שבו חייב בית המשפט למנות בראש ובראשונה מטפל ייעודי שעוסק בתהליכי חידוש קשר עם ניסיון בטיפול בניכור הורי ובסרבנות קשר.
למרבה הצער, לאחרונה אנחנו רואים השמצות נגד מטפלים בניכור הורי ובחידוש קשר.
מי משמיץ אותם?
מטפלים בחידוש קשר על רקע של ניכור הורי מעזים לעמוד מול הורים מנכרים ולשקף לבית המשפט את ההסתה שלהם ואת השליטה שלהם בילד. לכן, ההורים ומי שמייצג אותם מנסים להפעיל עליהם טקטיקות של ניכור כפי שעשו להורה המנוכר בעצמו: מכפישים, מעלילים, משמיצים, הכל לגיטימי על מנת שההתנגדות של הילד תמשך ושהתהליך לא יצליח. במובן זה 'הכל כשר'. גם הכפשת המטפל.
איך עורכי דין מתייחסים לתופעה?
ברור לכל שעורכי דין צריכים לייצג את הלקוח שלהם. עם זאת, לצערי הרב פעמים רבות אני שומע מחברי העמותה תלונות שבתיקים שלהם עורכי הדין שמייצגים הורים מנכרים עושים שימוש באותן טקטיקות מנכרות ובאופן מגמתי: מעודדים את הילד להתנגד, מעכבים הליכים, מושכים זמן, מעבירים מסרים מכפישים על ההליך המשפטי, משקרים, פועלים חד ממדית לכך שהילד לא יקיים קשר עם ההורה האחר ועושים שימוש בטענות שווא, מעודדים להגיש תלונות שווא וכדומה. אנחנו מדברים על נפשות של ילדים תמימים שנולדו לשני ההורים ואין לאף אחת זכות לנתק את ילד מאחד מהוריו, זה מעשה נבזי שראוי לכל גינוי גם על ידי לשכת עורכי הדין. בהסתייגות אומר שרוב עורכי הדין לענייני משפחה עושים עבודתם נאמנה ומדובר בעורכי דין ספציפיים שדפוס הפעולה שלהם חוזר על עצמו.
מה הנזק שנגרם לילדים?
ילדים שסובלים מניכור הורי עלולים לגלות חוסר אמפטיה לזולת, בעיה בקשרים חברתיים, הם מפתחים הערכה מופרזת של היכולות והכוח שלהם, צורת ההתנהגות שלהם למבוגרים אחרים יכולה להיות חצופה וכוחנית.
אצל הילד נוצר טשטוש גבולות לא בריא בין ההורה האהוב (המסית) שהחיבור של הילד איתו קרוב מדי, לבין ההורה השנוא (המוסת), שמערכת היחסים עמו מתנתקת. התסמונת לא מאפשרת לילד חשיבה עצמאית בנושא.
יש לך טיפ להורים מנוכרים?
חשוב לא לדעוך עם כל הקושי, לצערנו הרב איבדנו בשנים האחרונות הרבה הורים שלא יכלו לשאת עוד את הכאב והתאבדו. הטיפ הגדול ביותר שאני יכול לתת זה מצד אחד לא לוותר אך מצד שני לנסות עם כל הקושי להמשיך את החיים, להכיר בני זוג חדשים ולנסות לפתוח פרק ב'. בנוסף, בעמותה אנחנו מפעילים קו פעיל ומאפשרים תמיכה הדדית למניעת מצבים של דיכאון או התאבדות. הייתי רוצה שכל מי שקורא את הכתבה ידמיין מה היה קורה לו אם הילד שלו היה נחטף ממנו ונעלם. אני בטוח שרק המחשבה על זה מצמררת ולכן חשוב שכל מי שנתקל בהורה מנותק קשר יפנה אותו לטיפול, לעמותה או לבית המשפט.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין