מאת: עו"ד שלומי בר
לפסק הדין בעניין זלוף נ' מדינת ישראל
הסיפור הבא מוכיח, כי העקשנות עשויה להשתלם כשיש טיעון מנצח: נהג, שהורשע בעבירה של מהירות מופרזת על סמך מדידה של מכשיר "דבורה", ערער על גזר הדין בטענה שמהימנות המכשיר לא הוכחה. הערעור התקבל והוא זוכה.
מעשה בנהג, שבשעת בוקר סתווית נסע בכביש 57 לכיוון מזרח, ונמדד על ידי מכשיר ה"דבורה" כנוסע במהירות של 136 קמ"ש, במקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש בלבד. הוא נעצר במקום, כפר באשמה וציין בהזמנה לדין כי הוא כופר באמינות המכשיר, טוען לחוסר כיול ומבקש לחקור את מי שהסמיך את השוטרים לתפעל את המכשיר.
שופטת בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה, רות רז, קבעה כי "הדבורה" הוא מכשיר אמין, הרשיעה את הנהג וגזרה עליו קנס של 1,100 שקל ופסילה על תנאי. כל נהג אחר היה משלם את הקנס והולך הביתה, אולם הנהג הזה התעקש על האמת וערער לבית המשפט המחוזי בלוד.
יש מסה קריטית?
הנהג טען בערעור, שהשופטת שגתה בקביעתה שמכשיר "דבורה" הוא אמין, משום שעל מנת לייחס חזקת אמינות למכשיר נדרשת מסה קריטית של פסקי דין, בהם הוכחה אמינותו דה פקטו באמצעות בדיקה וחקירה איכותיים.
במקרה של "דבורה", טען הנהג, קיים רק פסק דין אחד שהרשיע נאשם על סמך המכשיר, וגם זאת בעקבות חוות דעת של מומחה אחד בלבד מטעם המדינה. על מקרה בודד זה, שהנאשם בו זוכה לבסוף מחמת הספק, הסתמכה השופטת בהרשעתה. משכך, טען הנהג, אין ה"דבורה" נהנה מ"חזקת אמינות".
אמינות מוטלת בספק
שופטת בית המשפט המחוזי נגה אהד קבעה, ששופטת השלום שגתה כשפסקה שהמדינה לא חייבת להוכיח בכל פעם מחדש את אמינות ה"דבורה" באמצעות מומחים, רק כיוון שנמסרה לגביו חוות דעת של מומחה אחד. במצב זה, קבעה השופטת אהד, הרי שאין מסה קריטית של פסקי דין וחוות דעת, שמצאו פעם אחר פעם, לאחר בדיקות חוזרות ונשנות, כי מדובר במכשיר מהימן. על כן, קבעה השופטת, לא ניתן לבסס את הרשעת הנהג על סמך פסק הדין הבודד.
לכך התווספה העובדה, שהשוטר שהפעיל את מכשיר ה"דבורה" כלל לא קרא את הנוהל הפנימי של המשטרה, המכתיב שורה של תנאים לקבלת תוצאות מהימנות בעת המדידה, שבהיעדרם עלול להיווצר ספק סביר באשר לשיוך המדידה לנאשם הספציפי. בדיון הודה השוטר כי לא נתקל בנוהל עד כה וכי הוא מכיר רק חלק ממה שנכתב בו. לדעת השופטת, עובדה זו מעמידה בשאלה את מהימנות עדותו של השוטר, לא כל שכן של מכשיר ה"דבורה".
נהגים - שימו לב
על סמך כל האמור לעיל קיבלה השופטת את הערעור וזיכתה את הנהג מאשמה. העקשנות, מסתבר, משתלמת, ואף מובילה לקביעות תקדימיות. בית המשפט המחוזי קבע, בעצם, כי מעתה ואילך, בכל מקרה בו הנהג כופר בעבירת מהירות שנמדדה במכשיר ה"דבורה", תידרש המשטרה להוכיח את אמינות המכשיר באמצעות מומחה מטעמה.
חובת ההוכחה הזאת תוטל עליה עד שתצטבר מסה קריטית של פסקי דין, הקובעים כי המכשיר אמין. מאחר ועד כה ניתן רק פסק-דין אחד בעניין, שאף הוא, כאמור, זיכה את הנאשם מחמת הספק, נראה כי עוד ארוכה הדרך לביסוס אמינות המכשיר. לתשומת לבכם, הנהגים!
ב"כ המערער: עו"ד רפאל רויטגרונד
* הכותב הוא עו"ד העוסק בתחום התעבורה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
לפסק הדין בעניין זלוף נ' מדינת ישראל
למדור: תעבורה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
h
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.