אף שנהג ללא רישיון: הביטוח יפצה יורשי אדם שנהרג בתאונה

השופטת קבעה שפסילת הרישיון מעולם לא הובאה לידיעת המנוח ובמצב זה אין לראותו כמי שנהג בזמן פסילה

בית משפט השלום באשקלון קיבל לאחרונה תביעת עזבון ותלויים של אדם שנהרג בתאונת דרכים כנגד חברת "מנורה" שביטחה את הרכב. חברת הביטוח טענה שהיא פטורה מאחריות מאחר ובזמן התאונה המנוח נהג בפסילה, בעוד אלמנתו ושלושת ילדיו טענו כי עניין הפסילה לא הובא לידיעתו. השופטת הבכירה סבין כהן קיבלה את עמדת היורשים וקבעה שהם זכאים לפיצוי המוערך בכ-2.5 מיליון שקלים.

התאונה הקטלנית התרחשה לפני 5 שנים בזמן שהמנוח, בן 34 בלבד במותו, היה בדרכו חזרה מהעבודה. במועד התאונה רישיון הנהיגה שלו לא היה בתוקף. בנוסף עקב צבירת נקודות רישיונו הותלה והוא גם נמצא בפסילה עד תום ההליכים עקב מעורבות בתאונה קודמת. הביטוח הלאומי סירב להכיר באירוע כתאונת עבודה בנימוק שהמנוח נהג כשהיה שיכור.

כשנה לאחר התאונה הגישה משפחתו את התביעה לבית המשפט. לטענת התובעים המנוח לא היה מודע לכך שרישיונו נפסל. הם הסבירו שהמכתבים הממוענים אליו ממשרד הרישוי נשלחו לכתובת בה לא התגורר מאז 2013.

התובעים הודו אמנם שהמנוח זומן לבית המשפט לצורך דיון בפסילת רישיונו אולם לטענתם עקב בלבול ואי הבנה הוא נכנס לדיון אחר. לטענתם, כל עוד החלטת הפסילה לא הובאה לידיעת המנוח היא אינה תקפה כלפיו, וזכאותם לפיצוי כתלויים שלו – שרירה וקיימת.

הנתבעת מנגד טענה כי לנוכח העובדה שבמועד התאונה לא היה למנוח רישיון נהיגה בתוקף הרי שאין כיסוי ביטוחי. לטענתה, המנוח לא טרח לעדכן את כתובתו במזיד על מנת להתחמק מקבלת דואר והתובעים אינם יכולים להיבנות מכך.

טעות אנוש

השופטת כהן הדגישה כי הנתבעת בעצמה מודה שנכון למועד התאונה המנוח לא קיבל דברי דואר. היא הוסיפה כי לא הוצגו בפניה אסמכתאות למסירת הודעות מטעם משרד הרישוי למנוח.

יוצא אם כן, כתבה השופטת, שהמנוח לא קיבל את ההודעה על התליית רישיונו. היא ציינה שבכל הנוגע לתביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, גישת הפסיקה היא כי מי שלא ידע על ההתליה זכאי לפיצוי לפי החוק.

ביחס לנסיבות פסילת הרישיון השופטת ציינה שהמנוח נתפס מספר חודשים לפני מותו כשהוא נוהג לכאורה בשכרות, וזומן למשפט. במקביל, הוגשה בקשה לפסילת רישיונו עד תום ההליכים (הליך נפרד).

כפי שעולה מעדות עורכת דינו של המנוח, ביום המשפט התייצבו שניהם לדיון. מה שהם לא ידעו ושעורכת הדין גילתה לטענתה רק בדיעבד, זה שהדיון על הפסילה עד תום ההליכים התקיים במקביל למשפט אליו זומן המנוח. במצב זה התקבלה החלטה על פסילת רישיונו של המנוח בהעדרו.

השופטת מצאה את עדות עורכת הדין מהימנה. היא ציינה כי הפסיקה קובעת שכאשר אדם אינו מודע להחלטת פסילה בעניינו היא אינה תקפה לגביו. לפיכך היא קבעה שאין לראות במנוח כמי שנהג בזמן פסילה במועד התאונה, והביטוח תופס.

לדברי השופטת סכום הנזק הכולל של התובעים – המורכב בין היתר מהפסדי השתכרות של המנוח, כאב וסבל והוצאות קבורה – עומד על סך 2,433,576 שקלים. מסכום זה יש לנכות תגמולי ביטוח לאומי, אולם בשל ערעור תלוי ועומד להכרה באירוע כתאונת עבודה השופטת הורתה על עיכוב התשלום עד שיתברר חלקו של המוסד בפיצוי.

• ב"כ התובעים: עו"ד אפרת אסף
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יצחק מנדה

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין