מאת: עו"ד דניאל רותם
לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלוני
מה ההשלכות של סירוב לתת גט ללא כל סיבה? במקרה שבו בני הזוג פרודים מזה כעשור, החליט בית הדין לעודד את הבעל להתגרש, באמצעות שלילת רישיון הרכב, הגבלת חשבון הבנק ואיסור יציאה מהארץ. האם זה מה שיביא את האיש לשחרר את אשתו לחופשי?
בני זוג נישאו בשנת 79. לפני כעשור, הגיש הבעל תביעת גירושין נגד האישה, שם טען כי הנישואין מוצו עד תום וכי ממילא הם לא חיים כזוג נשוי מזה כשנתיים. נוכח עמדת האישה כי יש סיכוי לשלום בית ולשיקום חיי הנישואים, בני הזוג לא התגרשו.
כשש שנים לאחר מכן, בשנת 2011, שוב הגיש הבעל תביעת גירושין. הוא סיפר כי בשש השנים שחלפו מאז הגיש את התביעה הראשונה, לא היה בינו לבין אשתו שום קשר, וביקש "לפרק את החבילה".
בדיון שהתקיים כחודשיים לאחר מכן בפני בית הדין הרבני באשדוד, טענה האישה כי הבעל נקלע לחובות רבים, שבגינם נאלצו למכור את הדירה המשותפת. בשל כך, שכר הבעל דירה, אך מנע ממנה לגור בה, ומשכך היא נאלצה לחזור לגור עם משפחתה.
עוד טענה, כי הבעל מנהל קשר פסול עם אישה זרה. הבעל הודה בקשר זה וביקש להיענות לתביעתו ולהתגרש "כדי להוריד את המועקה מהלב".
בתומו של משא ומתן שניהלו בני הזוג בסיועו של בית הדין הרבני, הם הגיעו להסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. בהתאם לאמור בהסכם הגירושין, הוזמנו הצדדים לסידור גט. אלא שאז הודיע הבעל כי הוא מסרב להתגרש וביקש לסגור את תיק הגירושין. הוא הוסיף, כי אם אשתו רוצה להתגרש, היא מוזמנת להגיש בעצמה תביעת גירושין.
תורה של האישה
כשנתיים לאחר מכן הגישה האישה תביעה לגירושין. בתגובה, הודיע הבעל, כי אינו מעוניין לחזור לאשתו, אך בד בבד הוא גם אינו מוכן להתגרש, כיוון שלטענתו, אשתו צריכה להחזיר לו כספים שהוציא על בנם המשותף.
בית הדין, שלא שעה לטענות הבעל, בפרט כאשר הסכם הגירושין עליו חתם סיכם את הסוגיות הכספיות ולא הותיר מקום לטענות כאלה, קבע כי מצווה על הבעל לגרש את אשתו. מצווה, משמעותה, כי הבעל לא חויב בגט, אך יש בה מידה של חיוב, המאפשר לבית הדין 'לעודד' את הבעל להתגרש בדרכים שונות, כמו שלילת רישיון, כרטיס אשראי ועוד.
אלא שגם הציווי לא סייע, והבעל סירב לשחרר את האישה מהנישואים. משכך, היא ביקשה להטיל עליו סנקציות, בתקווה שיביאו לשינוי בעמדתו הסרבנית.
הדיינים, הרב אברהם שמן, הרב מיכאל צדוק והרב אברהם מאיר שלוש קבעו, כי בנסיבות בהן בני הזוג פרודים מזה כעשור, ברור שאין כל סיכוי לשיקום יחסיהם, והם אף חתמו על הסכם גירושין - ברור שסירובו של הבעל להתגרש, אינו נובע מכנות ורצון בשלום בית, אלא ממניעים ממוניים, שאינם במקומם.
לדבריהם, פסיקת בית הדין כי מצווה על הבעל להתגרש, מאפשרת להם לנקוט נגדו בצעדים, שאינם מגיעים לידי כפייה, אך יש בהם כדי להראות לו, כי הציבור אינו מסכים ומשלים עם התנהגותו, שמשמעותה- עיגון האישה.
משכך, הוחלט להטיל עליו את צווי ההגבלה הבאים: איסור יציאה מהארץ, איסור להחזיק רישיון נהיגה, איסור לעסוק במקצוע שמוסדר על פי דין (כמו עריכת דין, תיווך ועוד) , איסור להחזיק או לפתוח חשבון בנק, לרבות איסור משיכת שיקים. לבסוף, קראו הדיינים לבעל לסיים את התיק בהקדם ולהעניק לאשתו העגונה גט.
למה לא כפו עליו?
חשוב להבין, שבתי הדין הרבניים פועלים על פי ההלכה היהודית ("דין תורה"), הקובעת כי הגירושים חייבים להיעשות מרצונם החופשי של הצדדים. אמנם, בית הדין מוסמך לכפות גט במקרים מסוימים, אולם הוא נמנע מלעשות זאת, בשל החשש כי הגט ייחשב ל"מעושה" אם לא יינתן מרצונו החופשי של הבעל.
לפיכך, במרבית המקרים, שבהם כאמור, לא נפסק חיוב בגט, מנסה בית הדין "לשכנע" את הבעלים הסרבנים להתיר את האישה מעגינותה על ידי הטלת סנקציות כלכליות ופגיעה בזכויותיו האזרחיות של הבעל, תוך שימוש בסמכותם על פי חוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה- 1995.
* הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני משפחה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלוני
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il;
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.