בני זוג שקנו דירה ישנה תבעו מהמוכרים פיצויים בגין הפרת חובת הגילוי בעת כריתת חוזה מכר. בית המשפט קבע שהמוכרים לא הסתירו פגמים ושהרטיבות נובעת מחוסר אוורור של החדרים
השופטת סבין כהן דחתה לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג שקנו דירה בנתיבות לפני כחמש שנים. התובעים טענו כי לאחר שקיבלו את החזקה בדירה גילו בעיות רטיבות ובהמשך הופיעו כתמי עובש משמעותיים בחדרים. טענתם המרכזית הייתה שהמוכרים צבעו את הנכס לפני המכירה כדי להסתיר את הליקויים. השופטת קבעה שהרטיבות צצה רק לאחר שהקונים קיבלו את החזקה, בשל תחזוקה לא מתאימה של הדירה.
התובעים קנו את הדירה בינואר 2017 וקיבלו את החזקה באוגוסט של אותה שנה.
לטענתם, לאחר קבלת החזקה בדירה ובתחילת עונת הגשמים, הבחינו בכתמי רטיבות על גבי הקירות ובהמשך החלו נזילות וליקויים קשים. לדבריהם, הנתבעים הפרו את חובת הגילוי בעת כריתת ההסכם, בכך שהסתירו את נזקי הרטיבות בדירה. הם דרשו את הפיצוי המוסכם בסך 60,000 שקל בתוספת עלות התיקונים בסך כ-33,000 שקל.
לגרסת התובעים, הנתבעים ביצעו שיפוץ בדירה טרם מכירתה לצורך הסוואת הפגמים, כך שבמועד ביקורם בדירה בינואר 2017, לא ניתן היה להבחין בנזילות ובסימני הרטיבות. כמו כן, לטענתם, כיוון שהדירה נמכרה במהלך החורף הרי שחודשים אחדים לאחר מכן, במהלך חודש אוגוסט, בוצע שיפוץ נוסף, טרם מסירת החזקה בדירה.
הנתבעים טענו מנגד כי לא הסתירו דבר מהתובעים ולא ידעו על בעיות רטיבות קודם מסירת החזקה. הם הדגישו כי מדובר בדירה בבניין כבן 30 שנה, כך שמוטלת על רוכשי דירה כזו, טרם הרכישה, החובה לבדוק את הנכס. לדבריהם, נזקי הרטיבות הקיימים בדירה נגרמו בשל שימוש התובעים במים רבים בעת שטיפת הדירה, מה שגרם להצפה ללא אוורור מינימלי.
בעיית עיבוי
בהתבסס על חוות דעת המומחה שמינתה, קבעה השופטת הבכירה סבין כהן מבית משפט השלום באשקלון כי הרטיבות נובעת מבעיית עיבוי בבניין בו נמצאת הדירה. מדובר בבעיה בבידוד התרמי של הבניין, שהייתה קיימת שנים, מאז הקמתו. בשל הבעיה ישנה הצטברות של מים על הקירות החיצוניים של הבניין וכאשר החדרים אינם מאווררים או מחוממים דיים, נוצר עובש על גבי הקירות.
השופטת קבעה שהבעיה לא הוסתרה על ידי הנתבעים ולא התפרצה בתקופה הממושכת בה גרו בדירה.
היא ציינה בהקשר זה כי דווקא בשל העובדה שמדובר בעובש משמעותי, לא סביר כי הנתבעים חיו בבית לאורך שנים, כאשר החדרים מלאים בעובש. זאת במיוחד על רקע עדותה של התובעת עצמה שסיפרה שכשהגיעו לראות את הדירה היא הייתה מטופחת ביחס לדירות אחרות שבדקו.
בתוך כך דחתה השופטת את הטענה שהנתבעים צבעו את הנכס כדי להסתיר ליקויים: "אין כל היגיון בצביעה פעמיים של הדירה, על מנת לטשטש ליקוי", כתבה.
השופטת סיכמה כי בעיית העיבוי לא גרמה לנתבעים לכל נזק, כפי שלא גרמה לנזק לשאר דיירי הבניין ואין אלא להסיק, כי העובש נובע מהאופן בו מאווררים התובעים את ביתם.
בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובעים בהוצאות בסך 1,989 שקל ובשכ"ט עו"ד בסך 17,550 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד יורם שמילה
- ב"כ הנתבעים: עו"ד שרון סויסה
עו"ד ללה דגן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין