בתביעה ייצוגית נגד החברות נטען שב-2012 אפריקה ישראל לא גילתה מידע מהותי כשרכשה מהציבור מניות של נגב קרמיקה. הסדר פשרה בין הצדדים אושר באחרונה בבית המשפט המחוזי.
בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד נגב קרמיקה וחברת אפריקה ישראל לפני כשלוש שנים טענו התובעים שבתחילת 2012 הציעה אפריקה ישראל לרכוש את כל מניות נגב קרמיקה שהוחזקו בידי הציבור בתמורה ל-24.5 שקל למניה. חודש לאחר מכן הושלם הרכש ונגב קרמיקה נמחקה מהמסחר בבורסה.
התובעים טענו שבהצעת הרכש הנתבעות לא מסרו לציבור מידע מהותי על אודות משא ומתן מתקדם בין נגב לבין חברת עיצוב בינלאומית בשם "אולימפיה" שלה עשרות סניפים בארה"ב ובקנדה. לדבריהם, בין שתי החברות נחתם הסכם הפצה בהיקף של 400 מיליון שקל ארבעה חודשים בלבד לאחר פרסום הצעת הרכש מצד אפריקה ישראל.
התובעים הוסיפו שבשל הסתרת המידע אפריקה ישראל נקנסה ב-5 מיליון שקל על ידי הרשות לניירות ערך.
הנתבעות טענו להגנתן שהתנהלותן הייתה תקינה ולא נגרם נזק לציבור. לדבריהן, במועד פרסום הצעת הרכש לא התנהל משא ומתן קונקרטי מול אולימפיה וההבנות התגבשו רק לאחר פרסום ההצעה.
עם זאת, בשלב יחסית מוקדם של ההליכים הגישו הצדדים לאישור של בית המשפט הסדר פשרה שגובש ביניהם.
בהסדר סוכם שהנתבעות יפצו את בעלי המניות שמכרו לאפריקה ישראל את מניותיהם לאחר פרסום הצעת הרכש בסכום כולל של 1.3 מיליון שקל. נקבע שאם חלק מבעלי המניות לא יאותרו הסכום שיוותר יועבר חזרה לחשבון הנתבעות. עוד סוכם שעל ביצוע ההסדר יהיה מופקד בא כוח אפריקה ישראל, שני התובעים יזכו ביחד לגמול של 128,000 שקל וכל אחד מבאי כוחם יקבל 288,000 שקל כשכר טרחה.
היועץ המשפטי לממשלה הסתייג ממספר נקודות בהסדר ובעיקר מסכום הפיצוי הנמוך לדעתו וביקש למנות בודק חיצוני. הוא גם סבר שהותרת האחריות למימוש הסדר הפשרה בידי אפריקה ישראל בעייתית.
ערך הנראות הציבורית
עמדת היועמ"ש השפיעה אך קמעה על השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל אביב שהחליט לאשר את ההסדר, אך בכפוף למספר שינויים.
ביחס לסכום הפיצוי ציין השופט שאמנם הוא מהווה רק כ-17% מהסכום שנתבע מלכתחילה (14 מיליון שקל) אך אם ההליך היה מנוהל עד תום התובעים היו עלולים להיתקל בקושי להוכיח את הנזק. עוד לדבריו, במסגרת ההסדר בעלי המניות יקבלו את הפיצוי באופן ודאי תוך זמן קצר יחסית.
השופט מצא לנכון להפחית מגובה שכר הטרחה של ב"כ התובעים וקבע כי על פי ההסדר היחס בין שכר הטרחה לבין סכום הפיצוי הכולל גבוה יחסית ועומד על 23%. גם הגמול לתובעים עצמם הופחת במעט.
שינוי נוסף שערך השופט היה בנושא האחריות לביצוע ההסדר. הוא סבר שאין זה ראוי להותיר את המלאכה בידי ב"כ הנתבעים, המייצגים את הצד המזיק. הוא ציין שבתביעה בעלת אופי ציבורי כגון זה יש חשיבות לא רק לתוצאה הסופית אלא גם לערך הנראות הציבורית ומינה את ב"כ התובעים כאחראי לביצוע ההסדר לצד ב"כ אפריקה ישראל.
כמו כן השופט סבר שאין זה צודק להותיר כספים של בעלי מניות שלא אותרו בידי הנתבעות וקבע כי אלה יועברו לקרן תובענות ייצוגיות, אם תוקם עד למועד הרלוונטי, או לתרומה.
בסיכומו של דבר קבע השופט שהנתבעות ישלמו 2.7 מיליון שקל לחברי הקבוצה, 129,000 שקל כשכר טרחה לכל אחד מב"כ התובעים וגמול של 100,000 שקל לתובעים עצמם.
- ב"כ התובעים: עו"ד ירושלמי איידן, עו"ד מושקוביץ סטיס חיימוביץ, עו"ד פולינגר ויקמן כהן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד גרוס קלינהנדלר חודק, עו"ד הלוי גרינברג, עו"ד וקסלר ברגמן
עו"ד אילן בלומנטל
עוסק/ת ב-
דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין