מתח נפשי כתוצאה מתאונה, שירות צבאי או אירוע חריג בעבודה עלול להוביל בהמשך להתפרצות מחלות גופניות. מתי יוכר הקשר הסיבתי בין המצב הנפשי לבין המחלה?
הגוף והנפש שלנו מקיימים ביניהם דו שיח מתמיד. אנחנו רגילים להרגיש את ה"פרפרים בבטן" כשאנחנו מאושרים, ואת קוצר הנשימה והבטן המתהפכת כאשר אנו מתוחים. תחושות אלו, שחולפות, מלמדות אותנו על תגובת הגוף לעולמנו הרגשי. אך לעיתים, כאשר הנפש מתייסרת, מתפתח בגוף חולי של ממש. מתי המשפט מכיר בקשר שבין פגיעה נפשית או לחץ נפשי לבין מחלה גופנית? באופן כללי, ניתן לאפיין שתי קבוצות של מקרים.
סטרס שהתחיל בתאונה
הקבוצה הראשונה כוללת את המקרים בהם אדם חווה מתח נפשי (סטרס) משמעותי בעקבות אירוע שיוצר אחריות משפטית. למשל: פגיעה בתאונת דרכים או תאונה בעבודה, פגיעה במהלך שירות צבאי או בטחוני, או פגיעה בשל תקיפה (פיזית או מינית).
כאשר אדם נחשף לאיום ממשי על חייו או על שלמות גופו, למוות של אחרים או לאיום על חייהם, הוא עלול לחוות תחושות של פחד, חוסר אונים ומתח נפשי בעצימות גבוהה. זהו מתח אקוטי (מתח חריף וחד פעמי). לעיתים, הטראומה כה חזקה, עד שהנפגע ממשיך לחוות אותה גם לאחר האירוע, במחשבות ובחלומות שלו, דבר שמוביל לחרדות, לדיכאון ולתסמינים נוספים. כך מתפתחת הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD - "פוסט טראומה").
המתח הנפשי אצל נפגע טראומה הופך למתח מתמשך, כלומר כרוני. הגוף מגיב מיידית למתח הנפשי – זהו מנגנון טבעי וחיוני להישרדות. בזמן החשיפה לתנאי לחץ, מופרשים בגוף חומרים (הורמונים) המשפיעים על מערכות הגוף במטרה לאפשר לו להתמודד עם סכנה, על ידי יצירת מתח שרירים גבוה, דפיקות לב מואצות, זרימת דם מוגברת, דיכוי פעילות מערכת העיכול ועוד. שינויים אלו בגוף מגבירים את הדריכות ואת היכולת שלנו להתעמת עם הגורם המאיים על חיינו (או להימלט ממנו) בצורה הטובה ביותר. הפרשה מוגברת של חומרים אלו, בשל מתח כרוני או אקוטי, עלולה לפגוע במערכות הגוף ובפרט בתפקודה של מערכת החיסון, וכך להגביר את הסיכון לחלות במחלות אוטואימוניות (בהן מערכת החיסון של הגוף פועלת נגד הגוף עצמו), מחלות זיהומיות ועוד.
ואולם, גם אם הנפגע חווה מתח נפשי משמעותי, לא תמיד זו הסיבה להתפרצותה של מחלה בגוף. תנאי נוסף והכרחי לקביעה כי המתח הנפשי הוביל לפרוץ המחלה הוא מחקר רפואי מוכר ("אסכולה רפואית") המכיר בקשר בין מתח נפשי לבין המחלה הספציפית שהנפגע לקה בה. בין המחלות שהוכרו כמחלות שעלולות להיגרם כתוצאה ממתח נפשי ניתן לציין מחלות עור כגון פסוריאזיס או אטופיק דרמטיטיס; מחלות בלוטת התריס (כגון מחלת גרייבס), וסוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים).
מתח נפשי בעבודה או בצבא
הקבוצה השניה כוללת מקרים שבהם המתח הנפשי עצמו הוא ה״אירוע״ שמקים את האחריות המשפטית. במקרים אלו, בדרך כלל המחלה שמתפרצת היא מחלה שהיתה "רדומה", כלומר מחלה שקיננה בגופו של הנפגע בשל גורמי סיכון (כגון תורשה, עישון, עודף משקל, יתר לחץ דם וכו'), אך לא באה לידי ביטוי, והמתח הנפשי החריג - היה הטריגר ("הלחיצה על ההדק") שגרם לה להתפרץ.
מתח נפשי שגורם למחלה יכול ללבוש שתי צורות: חד פעמי או מתמשך. אירוע חד פעמי יוכר כגורם למחלה כאשר מדובר באירוע חריג ויוצא דופן של לחץ נפשי, כגון התרגזות חריגה מאוד עקב אירוע בעבודה או בשירות הצבאי/בטחוני. המקרים הבולטים המוכרים הם אוטם שריר הלב (התקף לב) ושבץ מוחי. לעומת זאת, מקרים של התפרצות מחלות בעקבות מתח מתמשך לא יוכרו כתאונות עבודה על פי חוק הביטוח לאומי, אך כן זוכים להכרה בתביעות נגד משרד הביטחון עקב השירות הצבאי. מקרים אלו יוכרו כשמדובר במתח נפשי משמעותי וחריג, הרבה מעבר למה שחווים באופן רגיל בחיים האזרחיים. בתי המשפט הכירו למשל בכיבי קיבה ומעיים כמחלות שהתפרצו כתוצאה ממתח נפשי מתמשך בשירות.
מחלה שהוחמרה
עד כה התייחסנו למצב של גרימה, כלומר מצב שבו אדם בריא לחלוטין חלה במחלה (פיזית) בעקבות פגיעה נפשית או מתח נפשי, או שהתפרצה בו מחלה שהיתה רדומה. אך קיימת אפשרות נוספת: כאשר הנפגע החל לסבול ממחלה מסוימת בעבר, אך היא הוחמרה בעקבות מתח נפשי משמעותי שהוא חווה. אף במקרה זה, הוא עשוי להיות מוכר בהיבט המשפטי, ביחס לרכיב ההחמרה. לדוגמא: אדם שסבל מסוכרת, מטרשת נפוצה או ממחלת מעי דלקתית, וכתוצאה ממתח נפשי חריג (בעקבות אירוע שיוצר אחריות משפטית), חלה החמרה במצבו. במצב דברים זה מנסים לקבוע מה היה מצבו הרפואי הקודם, ובאיזו מידה חלה החמרה עקב המתח הנפשי.
לסיכום, חשוב מאוד לטפל במתח נפשי ולעשות כל מה שניתן כדי להפחית אותו. אם התחלתם לסבול מתסמינים בגוף לאחר מצב של מתח נפשי, רצוי לפנות כמה שיותר מהר לטיפול רפואי אצל רופא בעל מומחיות מתאימה, לאבחן את המחלה ולטפל בה. בראש ובראשונה זה חשוב לבריאות, אך בנוסף, אבחון מדויק ומוקדם של המחלה יסייע לבדוק את האפשרות אם קיים קשר סיבתי בין המתח הנפשי לבין המחלה וכך יקדם גם את הסיכוי למימוש הזכות המשפטית.
* עו״ד יעל ניסן ממשרד ניסן-אלון עוסקת בנזיקין, תאונות דרכים ונכי צה״ל
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין