מנע הגעה לברית וריתק למיטה: בוטלה צוואת אב לטובת בנו

ביהמ"ש מצא שצוואת המנוח, אב לעשרה, נגועה במעורבות והשפעה בלתי הוגנת מצד הבן. אחד האחים שנושלו: "אבא היה אמור להיות סנדק לבני, אחי נעל אותו בבית"

בפסק דין שפורסם לאחרונה הורה בית המשפט למשפחה בראשון לציון על ביטול צוואת מנוח לטובת אחד מתשעת ילדיו. מהעדויות שנשמעו עלה שהזוכה, שגר עם אביו, נהג לרתקו למיטה ומנע ממנו הגעה לברית של נכדו ולכולל, לצורך לימוד תורה. למסקנת השופטת מיכל סער מדובר בהשפעה בלתי הוגנת שעל-פי הלכת ה"חוטים השזורים", מצדיקה לפסול את תוקפה של הצוואה.

המנוח נפטר בשלהי 2018, בגיל 97. הוא היה נשוי ואב לעשרה ילדים, שאחד מהם נפטר שנים לפניו. הוא ערך מספר צוואות בחייו – האחרונה שבהן בנובמבר 2014, לטובת אחד מבניו בלבד, הוא התובע, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו. העיזבון כלל מגרשים, בית מגורים, חנות, כספים ואפילו ספר תורה. לאחר מות הקשיש הוגשו בקשה והתנגדות לצוואתו, כאשר אלמנתו מתה תוך כדי ההליך.

המתנגדים, חלק מהילדים שנושלו, סיפרו בבית המשפט כי אביהם, שהיה מרותק לכיסא גלגלים, היה נתון לחסדי התובע - אשר לגרסתם הרחיקם מבית ההורים ומנע מהם קשר עם האב. "התובע שלט בכספם של ההורים, מידר והרחיק אותם משאר המשפחה, והכל על מנת להשתלט על רכושם", טענו השבעה.

ברמה המשפטית טענו המתנגדים, בין היתר, למעורבות והשפעה בלתי הוגנת המצדיקות לבטל את הצוואה. מנגד טען התובע שהמסמך נערך מרצונו החופשי של אביו, אשר לגרסתו בחר לנשל את שאר ילדיו בשל התנהגותם המחפירה אליו. צוין, בהקשר הזה, שאחד היורשים העז לנהל נגדו הליך משפטי, כאשר בצוואה נשמרה זכות מגורים לבן אחר, הסובל מהלם קרב, שתואר כ"בבת עינם" של הוריו.

ניכור לעת זקנה

אבל השופטת סער דחתה את טענות הזוכה וקבעה שהצוואה לטובתו תבוטל מחמת מעורבתו בהכנתה, כמו גם השפעה בלתי הוגנת שהפעיל על אביו עובר לעריכתה. אחת האינדיקציות למעורבות פסולה שמצאה השופטת, נעוצה לדבריה בנישול הלא מובן מהירושה של הבן הלום הקרב, אשר לא זכה להתחתן וגר, יחד עם התובע, בבית הוריו - שסופר כי הגנו עליו ב"חירוף נפש".

גם "בחירת" המנוח להדיר את אשתו מהירושה, תוך הותרתה בסיכון כי תישאר חסרת כל לעת זקנתה – כפי שאכן קרה – מחזקת, לדברי השופטת, את גרסת המתנגדים כי הצוואה נערכה בהשפעת התובע. על כך הוסיפה השופטת את העדויות הלא פשוטות שנשמעו מאת אחד הילדים שנושלו ושכנו של המנוח, המלמדות, למסקנתה, על השפעה בלתי הוגנת.

כך, לדברי היורש שנושל, ב-2015 נערכה ברית לבנו, ואביו היה אמור לשמש כסנדק, אלא שהתובע מנע את הגעתו. בתוך כך עלה מהראיות שהתובע אף ניתק את הטלפון בבית הוריו, ובכך מנע קשר עם יתר המשפחה. לא זו אף זו, השופטת מצאה כי המנוח, שכאמור התנייד בכיסא גלגלים, נותר לעתים נעול בביתו מבלי יכולת לצאת, ואף רותק מדי פעם בפעם למיטתו על-ידי התובע.

על כך הוסיף השכן כי במשך שנים נהג להסיע את המנוח הלוך וחזור לכולל, והם היו לומדים שם תורה ביחד, אלא שב-2015, כלומר לאחר עריכת הצוואה, הכול השתנה והתובע מנע זאת תוך שדרש מאביו שיפסיק לנסוע עמו.

השופטת התרשמה, בתמונה הכוללת, מקיומו "של תהליך לניכור המנוח לעת זקנה, כהשפעה בלתי הוגנת בראי הלכת החוטים השזורים". בנסיבות אלה, הורתה על פסילת הצוואה תוך חיוב התובע ב-40 אלף שקל הוצאות. הצדדים התבקשו להבהיר תוך חודש האם מסכימים, במצב שנוצר, לקיים צוואה קודמת של אביהם.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.