כפי שקורה במסעדות רבות המעסיקים הוציאו תלושי שכר מלאכותיים ולא שילמו על זכויות סוציאליות, הפרשות לפנסיה, שעות נוספות ועוד
סגן נשיא בית הדין לעבודה בתל-אביב כאמל אבו קאעוד קיבל לאחרונה תביעה של מלצר שעבד כ-3.5 שנים במסעדת "תרזה" בראשון לציון וקיבל שכר בטיפים בלבד מבלי ששולמו לו זכויות סוציאליות. את הסכום שנפסק ישלמו שתי החברות שהפעילו את המסעדה בתקופה הרלוונטית והוא כולל גם פיצוי על תלושי שכר מלאכותיים ואי מסירת הודעה תקנית על תנאי ההעסקה.
התובע עבד במסעדה בשנים 2014-2017. שכרו שולם לו מטיפים שנאספו בסוף כל משמרת וחולקו בין המלצרים לאחר ניכוי של 10%. בתביעה שהגיש נגד החברות "אתיקם ניהול" ו"ברתר מסעדות" שהפעילו את המסעדה באותה תקופה (ובעליהן) הוא טען כי לא קיבל זכויות סוציאליות כמו דמי הבראה, חגים וחופשה, לא שולם לו שכר על עבודה בשעות נוספות ובשבת ולא הופרשו לו כספים לקרן הפנסיה. בנוסף הוא תבע פיצויים על כך שלא נמסרה לו הודעה על תנאי ההעסקה ועל תלושי שכר שלא נערכו כדין.
הבעלים של אחת החברות התגונן מטעם הנתבעות וטען כי התובע הועסק לפי חוזה עבודה מסודר וחתום, הוא היה מודע לכל תנאי העבודה ותלושי השכר שקיבל משקפים את תנאי העבודה שלו ומעידים שקיבל את כל הזכויות שהגיעו לו.
לא חריג בנוף
אלא שסגן נשיא בית הדין לעבודה כאמל אבו קאעוד קבע כי הכספים היחידים שקיבל התובע הם חלקו בתשרים – במזומן, מבלי שהוסיפו לו תשלומים כלשהם על זכויות סוציאליים למעט שי לחג וכספים מעטים שהופרשו בדיעבד לפנסיה.
השופט הוסיף כי ההודעה שקיבל על תנאי ההעסקה לא שיקפה את המציאות. כך למשל, נכתב בה שהשכר הוא שכר מינימום אבל התובע השתכר הרבה יותר (54.5 שקלים לשעה בממוצע), שעות העבודה שצוינו בה היו שרירותיות והזכויות הסוציאליות שהובטח על-פיה לא שולמו כאמור. בנוסף, ההודעה נוסחה בשפה משפטית ומסורבלות שלא בהתאם להוראות החוק ולא נמסר לתובע עותק.
למעשה, השופט התרשם כי ההודעה "נועדה לסייע למעסיק להתחמק מתשלום זכויותיו הסוציאליות של התובע, להפחית את תשלומי החובה לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי ובכך אף לפגוע בביטחון הסוציאלי של התובע".
השופט הוסיף עוד כי מתחשיב התשרים שקיבל התובע כפי שעלה מטבלה שצירף ומספרי הנתבעות עלה בבירור שהזכויות שפורטו בתלושי השכר שקיבל מעולם לא שולמו לו בפועל ולמעשה מדובר בתלושים מלאכותיים.
לפיכך נקבע כי התובע זכאי לתשלום עבור הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, דמי חגים, פדיון חופשה ועבודה בשעות נוספות, בשבתות ובחגים - בהתאם לשכר שקיבל בפועל. בנוסף, הוא זכה בפיצויים על כך שלא נמסרו לו הודעה מסודרת על תנאי ההעסקה ועל רישום לקוי בתלושים.
בסך הכל נפסקו לו כ-110 אלף שקלים כולל הפרשי הצמדה וריבית מינואר 2018 וכן 16,000 שקלים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
יצוין כי התביעה הוגשה גם נגד בעלי החברות אבל סגן הנשיא אבו קאעוד קבע כי אין הצדקה לנקוט במקרה הזה בסעד החריג של "הרמת מסך" וחדירה לכיסם האישי. זאת, מאחר שהם פעלו כמו מסעדות רבות באותה תקופה שעדיין שרר בה חוסר בהירות סביב נושא הטיפים.
עו"ד ראובן וייס
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין