בני זוג מכרו את דירתם מבלי ליידע את הקונים כי לתוספות הבנייה אין היתר כדין. בית המשפט קיבל תביעה שהגישו הקונים וחייב את המוכרים להסדיר את החריגות
השופט שאהר אטרש קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג שרכשו דירת קוטג' יד שנייה בעפולה עלית. הרוכשים גילו שבנכס יש חריגות בנייה רק אחרי החתימה על ההסכם. טענת המוכרים כי מילאו את חובתם בכך שהראו לקונים את הדירה ומסרו להם את התוכניות נדחתה' ונקבע כי הם הטעו אותם. המוכרים חויבו להסדיר את החריגות בתוך חצי שנה.
הסכם המכר נחתם בינואר 2019 והתמורה הועמדה על סכום של 1,050,000 שקל. הרוכשים שילמו 262,000 שקל ואת יתרת הסכום הם ביקשו לשלם באמצעות הלוואת משכנתה. הבנק הממשכן מינה שמאי לצורך שומת הדירה והוא מצא כי קיימים בדירה שטחים שנבנו ללא היתר בנייה.
בתביעה טענו הרוכשים כי המוכרים הצהירו במספר הזדמנויות במהלך המשא ומתן ובעת ההתקשרות בהסכם כי אין בדירה חריגות, שעה שידעו אחרת.
הם טענו כי הנתבעים הפרו את חובת הגילוי ונהגו כלפיהם בחוסר תום לב. עוד הם הדגישו כי בהתאם להלכה הפסוקה, תחול האחריות על המוכר על כל אי התאמה שקיימת בנכס, אם ידע או היה עליו לדעת על קיומה. הם הפנו להצהרת הנתבעים בהסכם לפיה הדירה נקייה מכל הליכים לצו הריסה והליכים כלשהם בגין חריגות בנייה.
המוכרים טענו מנגד כי התובעים אישרו במעמד חתימת ההסכם כי ראו את הדירה וכי היא מתאימה לצרכיהם, וכי כל תוכניות הבנייה של הדירה נמצאות בידיהם.
עוד לדבריהם, הם מעולם לא ציינו בפני התובעים כי יש בידם היתר בנייה לתוספות שביצעו. כמו כן, התובעים התחייבו בהסכם לקנות את כלל זכויות הנתבעים כפי שהן as is, והצהירו כי בדקו את מצבה הפיזי, התכנוני והמשפטי של הדירה, את זכויות הבנייה, הסביבה בה היא נמצאת והתב"ע.
לטענתם, הם לא היו מחויבים לגלות לתובעים את דבר קיומן של תוספות הבנייה ללא היתר, מאחר והם לא שאלו על זה.
מעמד נחות
השופט הבכיר שאהר אטרש מבית המשפט המחוזי בנצרת הבהיר שעם חקיקת חוק המכר בוטל עיקרון "יזהר הקונה" לטובת עיקרון "יזהר המוכר". מטרת החוק לעודד את המגמה הכללית של הביטחון המסחרי ולהגן על קונים שמעמדם נחות לעומת מעמדם של המוכרים, בשל נגישות מוגבלת שלהם למידע מהותי אודות הנכס.
השופט דחה את טענת הנתבעים שלפיה הם לא היו מחויבים לגלות את המידע, והבהיר כי חובת תום הלב מגלמת את החובה שלא להטעות את הצד השני, בין בהטעיה אקטיבית ובין בהטעיה פסיבית הלובשת צורה של אי גילוי עובדות.
הוא ציין כי לא רק שהנתבעים לא גילו לתובעים על אי ההתאמות, הוכח שהנתבעים הצהירו בפניהם בהזדמנויות שונות, בטרם החתימה על ההסכם, כי תוספות הבנייה בוצעו בהתאם להיתרים.
"חובה הייתה על הנתבעים לא רק להראות את הדירה לתובעים ולהעמיד לעיונם ניירת ותוכניות אלא לגלות להם כי אותן תוספות בנייה בוצעו ללא היתרי בנייה, אף אם לא נשאלו על כך", כתב.
בסיכומו של דבר חייב השופט את הנתבעים להסדיר את חריגות הבנייה בתוך שישה חודשים.
הם חויבו בנוסף בהוצאות בסך 1,500 שקל ובשכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד הילה לב
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ליאת לוי
עו"ד שמואל גרוס
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין