מי יפצה על סדקים בבית – המהנדס או הקבלן המבצע?

בעל בית בצפון הארץ טען כי תכנון לקוי ובנייה רשלנית יצרו בעיה הולכת וגוברת של סדקים בכל הבית. השופטת קבעה כי רק המהנדס שתכנן ופיקח על הבנייה נושא באחריות, ויפצה את בעל הבית בכ-117,000 שקל.

השופטת ברכה לכמן מבית משפט השלום בטבריה קיבלה חלקית את תביעתו של בעל בית מהיישוב חבר, והורתה למהנדס שתכנן את שלד הבית ופיקח על בנייתו, לשלם לו פיצויים בסך כ-117,000 שקל. עם זאת, השופטת פטרה מאחריות את הקבלן שביצע את עבודות בניית השלד, היות שפעל על פי תכניות והנחיות המהנדס.

התובע הגיש את התביעה כאמור נגד הקבלן ונגד המהנדס (או "המתכנן"). התובע טען כי בבית, שבנייתו הסתיימה בסוף 2012, התגלתה בעייה "מפחידה" של סדקים גוברים והולכים בכל חלקי הבית. לטענתו, הנתבעים בנו את הבית באופן רשלני וחובבני, ללא תכנון נכון, ללא התחשבות בסוג הקרקע שעליה נבנה, ללא היסודות הדרושים וללא פיקוח מתאים.  

הקבלן מצדו טען בעיקרו של דבר כי הוזמן לבצע עבודות של בניית שלד בלבד, על פי תכניות המהנדס, ולא ביצע עבודות גֵמֵר. לשיטתו, ככל שנוצרה "סדיקה" בבית, היא אינה באחריותו ואינה קשורה לעבודתו.

כמו הקבלן, גם המתכנן הכחיש אחריות כלשהי, וטען כי התובע הוא שאחראי לסדקים, היות שגרם ליצירת חלל פתוח בעומק של 50-70 ס"מ מתחת לשטח שמקיף את הבית ובניגוד לתוכנית של הבית, דבר שגרם לאיסוף וניקוז מי גשם מתחת לבית.

הצטברות זו, כך טען, הפחיתה את החיכוך בין הקרקע לבין הכלונסאות של הבית (היסודות), וגרמה לשקיעת המבנה והיסדקותו, בניגוד לתכנית, בה נקבע שהשיפוע הוא כלפי חוץ של הבית, ולא כלפי פנים ובטח לא מתחת לבית.

להפריד רצפה מקרקע

על מנת להכריע במחלוקת הצדדים והמומחים מטעמם, השופטת לכמן מינתה מהנדס-מומחה מטעם בית המשפט לבחינת העניין. מומחה זה, שמצא 17 סדקים בבית שנזקם העיקרי חזותי, העריך כי הגורם העיקרי להם הוא העובדה ש"חלק מהרצפה הבולט ממישור הקיר המערבי והמזרחי של הבית תוכנן ללא הפרדה מהקרקע."

המומחה ציין בין היתר כי המתכנן הוא שאחראי להכנת התכניות ומתן ההוראות לביצוען, ונדרש היה להכין תכניות בהתאם לדו"ח יועץ קרקע, הכוללות הפרדת של הרצפה והקורות מהקרקע ואופן הרחקת מי הגשמים.

השופטת אימצה את ממצאי המומחה, לאחר ששוכנעה כי מדובר בחוות דעת מקצועית ומהימנה.

מכאן השופטת עברה לאבחנה בין חלקם של כל אחד מהנתבעים. בכל הקשור לקבלן, השופטת החליטה לא להטיל עליו אחריות כלשהי, מאחר שהוא אכן ביצע את התכניות בהתאם להוראות המתכנן, שפיקח על עבודתו, ומאחר שנמצא כי הסיבות לנזקים קשורות ברובן לתכנון ולא לביצוע.

לעומת זאת, השופטת קבעה כי המתכנן אחראי לגרימת סדקים. בהקשר זה השופטת הפנתה לחוות דעת המומחה, שלפיה צריך היה לרשום בתכניות הנחיות לקבלן להסיר את "פטריות בטון" מעל הכלונס (היסוד של הבית). רישום כזה לא נמצא בתכניות, והשופטת הבהירה כי המתכנן לא סתר את עמדת המומחה. משכך, נקבע כי מדובר בכשל של ביצוע ופיקוח.

בנוגע לטענת המתכנן נגד התובע, השופטת הבהירה כי "לא הובאה ראיה של ממש ללמד כי התובע ביצע חפירה מתחת לבית".

בסיכומו של דבר המתכנן חויב לשלם לתובע כ-116,790 שקל – מרבית הסכום בגין עלויות התיקון ומקצתו על עוגמת נפש – בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.

לצד זאת, התובע ישלם לקבלן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד יעקב גנים
• ב"כ הנתבע 1: עו"ד נאיל חכים
• ב"כ הנתבע 2: עו"ד חיים גלזר

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין