כשנה וחצי אחרי הרכישה התגלו בדירה סדקים שהלכו והחמירו. שיחה מוקלטת ועדויות מטעם הרוכשת אישרו את גרסתה שהמוכרים סיידו את הדירה כדי שלא תחשוד שמשהו לא בסדר. בית המשפט קבע כי הם הפרו את חובת הגילוי.
בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה פיצויים של כ-200 אלף שקל לבעלת דירה בחיפה שגילתה בדיעבד שהמוכרים הציגו לה דירה מסוידת כדי להסתיר בעיה של שקיעת קרקע, שגרמה לסדקים חמורים בקירות. השופטת עידית וינברגר קבעה כי אף שהמוכרים לא יכלו לדעת שהסדקים הקטנים שהיו בדירה יעמיקו הם היו חייבים לעדכן את הרוכשת לגבי מצבו של המבנה לפני החתימה על הסכם המכר.
הדירה נרכשה ב-2012. לטענת הרוכשת, כשנה וחצי לאחר מכן היא גילתה בדירה סדקים חמורים וראתה שחלק מהרצפה שקע. מהנדס שהגיע לבדוק את הדירה מצא בעיה שמקורה בתוספת בנייה שגרמה לשקיעת יסודות.
בתביעה שהגישה הרוכשת בינואר 2015 היא טענה כי המוכרים הטעו אותה והסתירו ממנה את הבעיה במבנה. לטענתה, כשהיא הגיעה לראות את הדירה היא הייתה צבועה ומשופצת ולא נראו בה סדקים. רק בדיעבד, בשיחות שערכה עם הנתבעים התברר לה שהתמודדו בעצמם עם סדקים שנפערו מדי פעם ותיקנו אותם נקודתית.
לטענתה, הנתבעים נהגו בחוסר תום לב כשלא סיפרו לה על מצב הדירה ולכן היא ביקשה לחייב אותם במימון עלויות התיקון ותשלום פיצויים על ירידת ערך ועגמת הנפש שנגרמה לה עקב גילוי הליקויים בדירה.
המוכרים טענו לעומת זאת כי הדירה הורחבה לפי היתר ותוחזקה באופן שוטף, והיא הייתה "מושלמת" כשהרוכשת קנתה אותה, כך שהבעיות צצו רק אחרי הרכישה ואינן באחריותם. לטענתם, הם מעולם לא סבלו מפגמים מהותיים ולכל היותר הופיעו מדי פעם סדקים "נימיים" שטופלו כחלק מהתחזוקה השוטפת.
אלא שטענות אלה הופרכו כשהתובעת הציגה תמלול של שיחה מוקלטת שניהלה עם המוכר, שתיאר קיומם של סדקים בדירה, אישר כי הם נגרמו בשל תזוזת מבנה בעקבות תוספת הבנייה ואף ציין כי הומלץ לו בעבר לתקן אותה.
סתרו את עצמם
השופטת עידית וינברגר קבעה כי עדויות הנתבעים לא היו מהימנות ומלבד זו שסתרו את עצמן הן גם נסתרו. בהקשר זה הפנתה השופטת לעדויות המתווך של התובעת, אחותה והצבעי שהגיע לדירה אחרי הרכישה, שכולם אישרו כי הדירה הייתה במצב מצוין ולא נראו בה סדקים או בעיות מיוחדות כך שהתובעת לא יכולה הייתה לדעת על הבעיה במבנה.
השופטת, שהעדיפה עדויות אלה, שוכנעה לפיכך כי הנתבעים ידעו על שקיעת תוספת הבנייה ועל הסדקים שנפערים בדירה לפני המכירה וניסו להסתיר זאת באמצעות סיוד הדירה.
בכך, קבעה השופטת, הפרו הנתבעים את חובת הגילוי המוטלת עליהם כמוכרי נדל"ן בחוק ובפסיקה. לדבריה, גם אם בתקופה שבה הדירה הייתה בבעלותם הסדקים לא היו חמורים כמו היום (או 'נימיים' כלשונם), היה עליהם לגלות לתובעת על אודותיהם לפני המכירה וזאת במיוחד לנוכח העובדה שהם היו מודעים לכך שמקורם בשקיעת המבנה.
באשר לפיצויים, השופטת קיבלה את חוות דעתו של מהנדס שמונה מטעם בית המשפט בנוגע לעלויות התיקון וירידת הערך, וחייבה את הנתבעים לשלם לתובעת כ-154 אלף שקל. בנוסף הם בפיצויים של 13,000 שקל על עגמת נפש, בשכר טרחת עורך דין של 23,400 שקל, הוצאות משפט ושכר עדים ומומחים.
עו"ד גד שמגר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין