השופטת התרשמה שהסיכונים הטמונים בעבודה כלל לא עניינו את החברה, שלא טרחה לבדוק את תנאי הבטיחות אצל הלקוחות שאליהם שלחה את העובדים
סגנית נשיא בית משפט השלום בירושלים דורית פיינשטיין חייבה לאחרונה את חברת "בראנץ תעשיות שיש" לשלם פיצויים והוצאות של כ-314 אלף שקלים לעובד לשעבר שנפל מסולם כשהגיע לבצע מדידה אצל לקוח, ושבר את הכתף. בפסק הדין נקבע כי החברה התרשלה כלפי העובד, כיוון שלא התעניינה כלל בסכנות הטמונות בעבודה, לא טרחה לבדוק את תנאי העבודה אצל לקוחותיה ולא העבירה הדרכות בטיחות.
גבר כבן 53 שעבד אצל "בראנץ" כמודד שיש נשלח בינואר 2015 למדידה בבית שהיה בבנייה במושב בית עריף. מאחר שהמדידה הייתה אמורה להיות בקומה השנייה ועדיין לא הותקנו מדרגות, הוא עלה על סולם אבל מסיבה לא ידועה הוא נפל ארצה והסולם ומכשיר המדידה ששקל 12-15 קילו נפלו עליו. מהמקום הוא פונה לבית החולים אסף הרופא שבראשון לציון ואובחן שם עם שבר בכתף שמאל.
בתביעה שהגיש נגד "בראנץ" כ-3 שנים לאחר התאונה הוא טען כי היא אחראית לנזקים שנגרמו לו שהוערכו על ידו בסכום של כמיליון שקל.
"בראנץ" טענה לעומת זאת כי התאונה אירעה בשל רשלנות התובע, שהיה אמור להפעיל שיקול דעת ולסרב לבצע את העבודה בתנאים האלה. בעדותה של נציגת החברה היא ציינה כי המודדים הם אלה שאמורים לבחון את התנאים הפיזיים אצל הלקוחות ולוודא שיש גישה נוחה ומסודרת שמאפשרת להתקין את השיש. אלא שהתובע לא הודיע לה על בעיה כלשהי. בעניין הנזק, טענה בראנץ שלכל היותר לתובע 100 אלף שקלים שמהם יש לנכות 66 אלף שקלים שקיבל מביטוח לאומי.
ביצע את העבודה שהוטלה עליו
סגנית נשיא בית משפט השלום בירושלים דורית פיינשטיין הטילה על "בראנץ" אחריות מלאה ומוחלטת לתאונה. השופטת קבעה כי דווקא מהעדות של נציגת החברה עלה כי החברה כלל לא התעניינה בתנאים הפיזיים באתרים שאליהם שלחה את העובדים והדבר היחיד שעניין אותה הוא האם תצליח להתקין את השיש בזמן.
"גרסתה של בראנץ שכנעה אותי לחלוטין שבראנץ כלל לא הטרידה עצמה בשאלת בטיחות העובדים ולא ראתה עצמה מחוייבת לצפות מצבים מסוכנים אצל הלקוחות ולהדריך את העובדים בהתאם", כתבה.
השופטת הוסיפה כי היא אף מקבלת את עדותו של התובע, שלפיה כן הודיע לחברה על כך שהגישה לקומה השנייה היא באמצעות סולם וקיבל ממנה הוראה להמשיך לעבוד.
בנסיבות אלה, השופטת קבעה כי לתובע – שחשש שאם לא יבצע את העבודה יאבד את פרנסתו – אין שום אשם תורם לקרות התאונה. נקבע כי החברה היא זו שהתרשלה כלפי התובע כשלא התעניינה בסיכונים הטמונים אצל הלקוח ולא העבירה לו הדרכת בטיחות כלשהי. הוא עצמו ביצע את העבודה שהוטלה עליו והפעיל שיקול דעת סביר בהתחשב בכך שהחברה היא בעלת הכוח מולו.
עם זאת, השופטת דחתה את טיעוני התובע לגבי נזקיו ולאחר שבחנה את מצבו הפיזי והתעסוקתי הגיעה למסקנה שמגיעים לו פיצויים של 324,600 שקלים עבור הפסדי שכר, אובדן כושר עבודה, הוצאות, עזרה וכאב וסבל. מסכום זה ינוכו הכספים שקיבל מביטוח לאומי.
בסופו של דבר, החברה חויבה לשלם לתובע פיצויים של 258,600 שקלים וכ-55,000 שקלים עבור הוצאות ושכר טרחת עו"ד.
עו"ד אורן דטל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין