מדינת ישראל הכירה באחריותה כלפי אזרחיה אשר קיבלו טיפול בהקרנות נגד מחלת הגזזת בין השנים 1946-1960 בארץ או בארצות מוצאם, כחלק מההכנות לעלייה לארץ.
גזזת היא מחלת עור פטרייתית מדבקת מאד, שנפוצה בקרב אוכלוסיות שחיו בצפיפות ובתנאי היגיינה גרועים.
לייעוץ בתביעות גזזת:
עורך דין תביעות גזזת
לאחר גילוי קרני ה-X על ידי רנטגן, החלו להשתמש בהן לטיפול בחולים שחלו במחלות שונות, לרבות מחלת הגזזת . החל משנות החמישים הוכנס הטיפול הקרינתי לשימוש בחולי גזזת גם בישראל. בעקבות הקרנות אלו הצליחו להדביר את המחלה ולמנוע את התפשטותה.
אלא שברבות השנים התברר כי הטיפול שניתן עלול לגרום להתקרחות ולפגיעה בעור הקרקפת, ואף למחלות שונות כגון גידולים סרטניים בחלקו העליון של הגוף, על פני הקרקפת ובפנים, גידולי מח שפירים, סרטן הדם, סרטן בבלוטת התריס וסרטן בלוטות הלימפה.
בשנת 1994 חוקק בישראל החוק לפיצוי נפגעי גזזת, הקובע פיצוי לחולים שהוקרנו מטעם מדינת ישראל ונפגעו מאחת המחלות שהוכחו במחקרים כבעלות קשר סיבתי לקרינה שקיבלו בילדותם.
בהתאם להוראות החוק, הוקם המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת, עליו הוטלה המשימה ליישום החוק, ואליו מופנות התביעות לפיצויים על נזקים שנגרמו למי שהוקרן כנגד מחלת הגזזת.
במרכז הלאומי מתבצעת בדיקת זכאותם של הפונים להכרה כנפגעי גזזת, ולפיצוי הכספי המגיע לתובעים.
איך תובעים? ומי יכול לתבוע?
נפגע ההקרנות המגיש תביעה מוזמן לוועדת מומחים לעדות ולבדיקת הקרקפת. על סמך בדיקה זו מחליטה הוועדה אם אכן קיבל בזמנו את הטיפול בהקרנות כמשמעותו בחוק.
יוצאים מן הכלל הם נפגעים אשר שמם מופיע במאגרי המידע של משרד הבריאות או מרפאות ובתי החולים, שבהם ניתן הטיפול בהקרנות. נפגעים אלה יקבלו אישור בכתב על היותם מוכרים כנפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת, ללא צורך להתייצב בפני ועדת המומחים.
כל מי שהוכר כנפגע גזזת יוזמן לוועדה רפואית שתפקידה לקבוע באילו ליקויים מתוך הליקויים המנויים בחוק חלה הנפגע הספציפי. ועדה זו תקבל את החלטתה על פי מסמכים רפואיים מטעם הנפגע ועל פי בדיקות רפואיות מטעמה.
לאחר בחינת הליקויים ומידת חומרתם ייקבעו אחוזי הליקוי המגיעים לנפגע, על פי החוק. אחוזים אלה יתורגמו לפיצוי כספי שיועבר לחשבון הבנק של התובע באמצעות המוסד לביטוח הלאומי.
מומלץ להגיש תביעות למתן פיצוי על פי החוק לפיצוי נפגעי ההקרנות נגד מחלת הגזזת בעזרת עורך דין העוסק בהגשת תביעות מסוג זה.
עורך הדין המייצג את התובע בוועדות הרפואיות אחראי לכך שהנפגע ימציא את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים להוכחת טענותיו ובכך למקסם את הפיצוי הכספי שהוא עשוי לקבל.
החוק קובע גם פיצוי למי שמוגדר כשאריו של נפגע, בן זוגו או ילדיו, שהיו קטינים בעת פטירתו וזאת במידה שנפגע הגזזת נפטר מאחת המחלות המנויות בחוק.
הפיצוי יינתן על פי אחוז הליקוי שנקבע: עד 39% ליקוי יזכה הנפגע לפיצוי חד פעמי של כ-1600 שקלים לכל אחוז.
בין 40% ל-74% ליקוי, יזכה הנפגע למענק חד פעמי של כ-96.000 שקל, בתוספת קצבה חודשית רטרואקטיבית השווה לכ-2100 שקל, כפול אחוזי הליקוי (כ-1,050 שקל עבור 50% ליקוי), וזאת החל מן היום שבו התגלה הליקוי (אך לא לפני שנת 1995), וכן בקצבה חודשית באותו הסכום, עד סוף חייו.
נפגע שיקבל מעל 75% ליקוי יזכה לקצבה רטרואקטיבית וקצבה חודשית כאמור, ובנוסף לכך יקבל מענק חד פעמי בסך 195,000 שקל.
כפי שראינו, בשנות ה-90 מדינת ישראל נקטה בצעדים על מנת לפצות נפגעי טיפולי גזזת ולהכיר בסבל שנגרם להם כתוצאה מהטיפולים. לפיכך, ראוי שכל נפגע שכזה לא ישקוט על שמריו, אלא ינקוט מצדו במהלכים הנדרשים על מנת לזכות במה שמגיע לו.
* עורך דין אברי רב-הון עוסק בתביעות גזזת ובדיני מקרקעין
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין