מבקש לטעון כנגד אבהותו אינו רשאי להביא ראיות להוכחת אבהותו של אחר

עמ 1052/03 פלוני נגד פלוני

בית המשפט המחוזי בת"א דחה את הערעור כנגד קביעת בית המשפט לענייני משפחה בדבר אבהותו של המערער, וקבע, כי אין לאפשר לו להביא ראיות בניסיון להוכיח אבהותו של אחר, כדי לבסס את טענותו כי הוא אינו אביו של הקטין.

המערער ביקש להוכיח כי אם הקטין לא היתה "פנויה" בעת שהרתה, היינו, להעלות טענה הקשורה ליחסים שבין האם לבין מי שהיה בעלה, שמשמעותה ניסיון להוכיח סטטוס של "ספק נשואים". משמעות הדברים, הינה, כי המערער למעשה ביקש לאפשר לו להוכיח כי בכל מקרה הקטין הנו ממזר או ספק ממזר.

השופט ישעיהו שנלר קבע, כי הן ע"פ עקרון טובת הילד, והן ע"פ ההלכה היהודית, לא ניתן לאפשר לזר לחיי הנישואין לטעון ולהוכיח, כי בני זוג נחשבים כנשואים ולו מספק.

עקרון העל הנו עקרון טובת הילד. במקרה הנדון, לא קיים אינטרס לטובת הקטין, כי אם ההפך הוא הנכון - המערער מתעלם לחלוטין מטובת הקטין, שהרי לו ביקש להוכיח כי הקטין אינו בנו, לא ברור מדוע הוא מסרב לבדיקת רקמות שתוכיח זאת. רצונו להוכיח כי האם היתה ספק נשואה, יבוא למצב של ממזר או אף "ספק ממזר", מעמד שלכאורה אף חמור יותר מממזר וודאי.

בנסיבות אלו, נקבע כי אין מקום לאפשר למערער להביא ראיות להוכחת טענתו, ובכל מקרה הוכח כי גם אם היו מובאות ראיות שכאלו, לא היה בכך להעלות או להוריד לעניין חשש לממזרות הקטין.

עמ 1052/03 פלוני נגד פלוני

למדור משפחה וירושה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.