הצעיר נשלח לקורס קרב מגע לצורך הכשרה מקצועית ונחבל בברך במהלך האימון המסכם. בית המשפט קבע כי גם המעסיקה וגם מפעילת הקורס לא הדריכו אותו כמתחייב, ולכן שתיהן ישלמו.
בית משפט השלום בקריות פסק לאחרונה פיצויים של כ-240 אלף שקל לצעיר שנפגע בברך בזמן שהשתתף בקורס קרב מגע כחלק מהכשרתו לעבודה כמאבטח. השופט מוחמד עלי קבע כי חברת האבטחה "מודיעין אזרחי" ומפעילת הקורס "מ.א. רוי" נושאות במשותף במרב אחריות לתאונה. 15% מהאחריות הוטל על הצעיר עצמו עקב רשלנות תורמת.
התאונה אירעה באוגוסט 2011. הצעיר, אז בן 25, נשלח לקורס קרב מגע אצל "מ.א. רוי" שבקיבוץ איילת השחר, כחלק מהכשרתו לעבודת אבטחה מטעם "מודיעין אזרחי".
בתביעה שהגיש נגד שתי החברות כשנתיים לאחר מכן, הוא טען כי במהלך האימון המסכם הוא השתתף בהדמיה של "דו קרב" עם חניך נוסף. במהלכה, שלח את רגלו בתנועת בעיטה לכיוון המותן של יריבו וזה תפס את רגלו, סובב אותה וגרם לו לקרע בברך (מיניסקוס), שבעקבותיו הוא נזקק לניתוח.
התובע טען בתמצית כי הנתבעות הפרו את חובות הפיקוח וההדרכה שלהן כלפיו ועל כן הן מחויבות לפצות אותו בגין הנזקים שנגרמו לו.
מן העבר השני, הנתבעות טענו בין היתר כי התובע לא הצליח להוכיח שהתאונה אכן התרחשה והפנו לסתירות בעדותו. כך למשל הפנו לסתירות בגרסתו באשר לחבישת הרגל לאחר האירוע.
לחלופין הן ביקשו לפטור אותן מאחריות מאחר שלשיטתן תרגול קרב כולל מטבעו סיכון לפציעה, כך שמדובר בסיכון רגיל וסביר שהתממש, ואינו מקים חבות נזיקית.
תעתועי הזיכרון
"הראיות שהונחו לפניי מלמדות כי התאונה אכן אירעה וכי התובע נפגע בזמן שהשתתף בקורס בנסיבות שנטענו על ידיו", כתב השופט עלי. הוא התרשם כי גרסתו של התובע לתאונה הייתה מהימנה ואף נתמכה בעדותו של משתתף אחר בקורס שנכח באירוע.
בהתאם לכך, השופט דחה את טענות הנתבעות באשר לאמינות גרסת התובע וציין כי הסתירות שנמצאו בה היו "ניואנסים קלים שניתן ליחסם לחלוף הזמן מאז התאונה ולתעתועי הזיכרון".
באשר לחלוקת האחריות בין הנתבעות, השופט הבהיר שהתאונה אירעה במהלך פעילות שנועדה לשרת את המעסיקה של התובע, ולפיכך מודיעין אזרחי התרשלה כשלא דאגה שהקורס אליו נשלח עובד שלה יספק לו סביבת אימונים בטוחה.
לצד זאת נקבע כי גם מפעילת הקורס התרשלה באותה מידה כיוון שלא הוכיחה שהעבירה למשתתפים הדרכה לגבי גבולות הפעלת הכוח המותר במסגרת האימונים – דבר שיצר אצלם בלבול לגבי עוצמת החבטות, ובסופו של דבר גרם לפגיעתו של התובע.
עם זאת, השופט הוסיף כי התובע היה צריך לברר לפני שהשתתף בדו-קרב מהן ההנחיות המקצועיות המיוחדות לאימון מסוג זה, ומאחר שלא עשה כן הוטלה עליו רשלנות תורמת בשיעור של 15%.
בסוגיית הנזק השופט הסתמך על קביעתו של אורתופד מומחה שמינה, ופסק לתובע נכות קבועה בשיעור של 10% בשל הקרע בברך.
בהתאם לכך, ולאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי ורשלנות תורמת, הנתבעות חויבו לשלם לתובע 239,951 שקל בגין "כאב וסבל", הפסדי השתכרות, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות, ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך 57,588 שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד נזיקין אבו ורדה
- ב"כ נתבעות: עו"ד ברמן
עו"ד פאני יהלום
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין