סכסוך בין מתמחה לעורך דין הפך לקרב משפטי שכלל תביעות הדדיות בדבר הוצאת לשון הרע ותביעת זכויות עבודה. בסופו של דבר שניהם חויבו לפצות זה את זה אבל המתמחה זכה ביותר.
סגנית נשיאת בית הדין לעבודה בתל-אביב הדס יהלום קבעה כי עורך דין יפצה מתמחה לשעבר ב-30 אלף שקל על פרסום לשון הרע עקב מכתבים ותלונות משפילים ששלח על אודותיו בין היתר ללשכת עורכי הדין, ובנוסף ישלם לו כ-13,500 שקל על הפרת זכויות עבודה. מהצד השני, חויב המתמחה לשלם לעורך הדין 15,000 שקל על הפצת דיבתו בפורום של עורכי דין.
המתמחה הועסק במשרדו של עורך הדין במשך חמישה חודשים עד שפוטר (פברואר 2015), והגיש נגדו תביעה כנגד עורך הדין לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת ההעסקה ומפיטוריו.
עורך הדין הגיש תביעה נגדית, במסגרתה עתר בין היתר לפיצוי מכח חוק לשון הרע בעקבות פוסט שפרסם המתמחה בפורום עורכי דין צעירים ובו לטענתו הכפיש את שמו כמעסיק מתעלל.
המתמחה בתגובה הגיש תביעה נוספת, במסגרתה עתר אף הוא לפיצוי מכוח חוק לשון הרע בשל מכתב ששלח עורך הדין לעיריית יבנה – בה המשיך את ההתמחות לאחר פיטוריו – ובו לטענתו הוציא את דיבתו רעה.
בדיון מאוחד בתביעות קיבלה סגנית הנשיא יהלום את הטענות ההדדיות על לשון הרע בחלקן.
לגבי המתמחה, נקבע כי הפוסט כלל טענות כוזבות על התעללות בעובדים, ומשכך מדובר בלשון הרע שאין נגדה הגנה בחוק, כיוון שהמתמחה לא נהג בתום לב. לדברי השופטת, גם אם כטענתו ביקש בסך הכל ייעוץ משפטי, היה עליו לפנות בדיסקרטיות לקולגות במקום לפרסם את הדברים בפומבי.
לגבי התביעה הנגדית, נפסק כי המכתב ששלח עורך הדין הציג את המתמחה באור שלילי וייחס לו דפוס התנהגות נצלני ועברייני. משמדובר בתוכן מכפיש שעלול היה לפגוע בעתידו המקצועי – מדובר בלשון הרע.
עוד נמצא כי עורך הדין פעל בחוסר תום לב קיצוני כיוון ששלח את המכתב בכוונה לפגוע במתמחה. השופטת ציינה כי הדברים עולים במפורש מהכרעת דין של לשכת עורכי דין בעניינו, שקבעה כי המכתב מהווה עבירה על כללי לשכת עורכי הדין האוסרים על "יחס בלתי חברי כלפי חבר למקצוע".
בנסיבות אלה נקבע כי המתמחה יפצה את עורך הדין ב-15,000 שקל ואילו עורך הדין יפצה את המתמחה ב-30,000 שקל.
לא חוקי
בנוגע לתביעתו של המתמחה על הפרת חוקי העבודה, השופטת קיבלה את טענתו כי פוטר ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת. נקבע כי השיחה הספונטנית שנערכה בינו לבין עורך הדין על אודות התנהלותו לא נחשבת לשימוע חוקי.
מלבד זאת נקבע כי "כאשר מדובר במתמחה, העושה את צעדיו הראשונים בתחום, מצופה היה ממאמנו כי יפגין סבלנות יתירה לטעויות...". השופטת ציינה כי טרם הפיטורים היה על עורך הדין להעיר לו על התנהלותו וליידע אותו כי היא עשויה להביא לפיטוריו – אך הוא לא עשה זאת.
בנוסף הסתבר כי עורך הדין לא מסר למתמחה הודעה על תנאי העבודה ואף חייב לו תשלום עבור 150 שעות נוספות ועבור ימי העבודה האחרונים.
בסיכומו של עניין, המתמחה זכה בפיצויים של 43,458 שקלים על לשון הרע, פיטורים שלא כדין, דמי הודעה מוקדמת ועוד, ואילו עורך הדין זכה בפיצויים של 15,000 שקל על לשון הרע בלבד ויתר רכיבי תביעתו נדחו. עורך הדין אף חויב הוצאות שכ"ט עו"ד של 7,500 שקל.
- ב"כ התובע (המתמחה): עו"ד לשון הרע אסנת ברקת
- הנתבע (עורך הדין) ייצג את עצמו
* עו"ד אילן גולדנברג עוסק בדיני עבודה ולשון הרע
**הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין