בית משפט השלום בתל אביב קבע שבעלת הקרקע והחברה הקבלנית אחראים לליקויי הבנייה וירידת הערך של הבניין. מאחר שהקבלנית בהליכי פירוק, בעלת הקרקע היא שתצטרך לשלם לבעלי הדירות את הפיצוי: כ-400 אלף שקל.
החברה הקבלנית "שמיר ובניו" בנתה בניין על קרקע ברחוב אחא בתל אביב השייכת לחברת הנדל"ן "עלריג אס שלוש אר", בהתאם להסכם שנחתם בין החברות. הדירות שנבנו נמסרו לקונים בשנת 2007.
זקוקים לייעוץ בענייני מקרקעין?
פנו ל - עו"ד מקרקעין
כחמש שנים לאחר מכן, הוגשה בבית משפט השלום בתל אביב תביעה על ידי שמונה (מתוך 12) מרוכשי הדירות בבניין. הרוכשים תבעו פיצוי על ליקויי בניה (שלא תוקנו גם לאחר הפנייה לקבלנית) ועל ירידת ערך של הבניין. לטענתם, חלק מהליקויים לא ניתנים לשיפוץ, בהם החניות המוצמדות לדירות, שהן צרות ונמוכות מדי. כמו כן הם ביקשו שבית המשפט יורה לנתבעות ליצור גישה לחדר הגז של הבניין, שכן כרגע הגישה חסומה משום שהיא עוברת בשטח הבניין השכן.
מאחר שהקבלנית בהליכי פירוק ולא ענתה לתביעה, ביקשו הרוכשים להטיל האחריות לפיצוי על בעלת הקרקע, שלטענתם הציגה עצמה כמוכרת הדירות.
בעלת הקרקע טענה שהתביעה כלפיה אינה רלוונטית, משום שהסכם הקומבינציה מטיל אחריות בלעדית על הקבלנית, וחלקה בעסקה הסתיים עם מסירת הקרקע. לדעתה, העובדה שנציגה כלל לא נכחו בעת מסירת הדירות, מוכיחה זאת. יתרה מכך, היא טענה שבתוך קבוצת הרוכשים יש רוכשי משנה, שקנו את הדירות מיד שניה ולא ישירות מהקבלנית, ולהם לא יכולה להיות כל טענה כלפיה – ראשית משום שהם ידעו מה הם קונים, ושנית משום שאין להם הסכם ישיר עמה.
בנוגע לחדר הגז, היא טענה שהכניסה לא תלויה בה מכיוון שהוכתבה על ידי רשויות התכנון של עיריית תל אביב. לבסוף טענה החברה שהחנויות אינן חלק מהרכוש המשותף לפי הסכם המכר, ולכן אין לדון בעניינן.
חניה עם דירה
השופטת כרמלה האפט קיבלה את התביעה באופן חלקי.
השופטת בחנה את הסכם המכר וקבעה שבעלת הקרקע הציגה את עצמה בפני הרוכשים כמוכרת הדירות בבניין. בנוגע לרוכשי המשנה, קבעה השופטת שגם להם מגיעה זכות פיצוי, מכיוון שזכויות הרוכשים המקוריים הועברו אליהם ומשום שגם אם הם ידעו מה קנו, הדבר לא מסיר את האחריות מבעלת הקרקע. מכאן הסיקה השופטת שבעלת הקרקע תחשב כמוכרת כלפי כל הרוכשים.
לעניין החניות, קבעה השופטת שבין אם החניה היא רכוש משותף או לאו, זכותם של הדיירים לקבל חניה שניתן להשתמש בה שימוש סביר, בייחוד בתל אביב, העיר שבה אנשים מחפשים חניה עם דירה, ולא להיפך. כמן כן, לעניין הגישה לחדר הגז, קבעה שמתבקש שלרוכשים תהיה גישה לחדר זה בו ממוקמים גם ברז הכיבוי והשעון המרכזי של הבניין ואין למנוע זאת מהם.
לבסוף קבעה השופטת שהפיצוי בגין ליקויי בנייה יינתן במלואו, לכל דיירי הבניין, אך הפיצוי בגין ירידת הערך יינתן רק ביחס לחלקם של הרוכשים שתבעו, ולא ביחס לכל הבניין.
בהתאם, חויבה בעלת הקרקע לשלם לתובעים סך 396,047 שקל וליצור גישה ישירה לחדר הגז. כמו כן היא תשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל. בסיום פסק הדין ציינה השופטת כי הקבלנית תצטרך להשיב לבעלת הקרקע את הסכומים בהם חויבה – בהתאם לאמור בהסכם בין השתיים.
- ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין.
* עו"ד אריק ינאי ממשרד עורכי הדין גרינר ינאי ושות' עוסק בדיני מקרקעין.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין