אדם רכש רכב מחברה מתוך מחשבה שכך יקבל אחריות ויגן על עצמו מפני הפתעות לא נעימות. אלא שהפתעות היו גם היו, והרכישה הפכה לסאגה של תביעות הדדיות.
בית משפט השלום בירושלים קיבל באחרונה תביעה שהגיש לקוח של יבואנית הרכב דוד לובינסקי. השופטת אפרת אייכנשטיין-שמלה קבעה כי החברה הפרה את החוק כשהסתירה מהלקוח שהרכב שנמכר לו היה בעייתי.
הלקוח קנה בשנת 2009 מכונית סיטרואן משומשת מדוד לובינסקי תמורת 75,000 שקל וקיבל תעודת אחריות לתקופה של שנה או עד 20,000 ק"מ.
כשלושה חודשים אחרי שהרכב נמסר לידיו, ולאחר נסיעה של 4,800 ק"מ, הוא הכניס את הרכב למוסך של לובינסקי, שם התגלה מחסור חמור בשמן והמנוע שלו הוחלף עקב תקלה.
לובינסקי, שדרשה תשלום עבור התיקון, הבהירה ללקוח שהיא מעכבת אצלה את הרכב עד לתשלום (אם כי בשלב מאוחר יותר הסכימה לשחרר אותו), ואילו הלקוח סירב לשלם, בטענה שיש לו אחריות.
בשורה התחתונה, בחלוף כשלוש שנים שבהן הרכב עמד במוסך, הגיש הלקוח את התביעה נגד החברה. מנגד, גם החברה הגישה תביעה בה עתרה לחייב את הרוכש בעלות התיקון ודמי אחסנה.
התובע טען בין היתר כי התנערות החברה מנשיאה בהוצאות התיקון מהווה הפרה יסודית של ההסכם עמה.
החברה טענה לעומת זאת כי תעודת האחריות אינה מכסה נזק שמקורו באחזקה רשלנית מצד הקונה, שלא קיים את חובתו לבדוק מפעם לפעם את מפלס השמן ואף התעלם מנורות האזהרה שדלקו ברכב.
מנגד התובע ציין כי דאג לבדוק כל מה שצריך, הכחיש שדלקה בו נורית אזהרה כלשהי וטען כי הגיע למוסך בגלל רעשים מהמנוע.
עדות כנה, פשוטה וישירה
בסיומו של פסק דין ארוך ומעמיק שבו ניתחה את המחלוקות לפרטי פרטים, השופטת אייכנשטיין-שמלה קיבלה חלקית את תביעת הרוכש ודחתה את תביעת החברה.
השופטת קיבלה את עדות התובע – "אדם בלתי מתחכם, שהעיד בצורה כנה, פשוטה וישירה" – שלפיה הסיבה להכנסת האוטו למוסך הייתה רעשים ולא נורת אזהרה כלשהי. כמו כן, התברר כי עוד לפני הרכישה הרכב עבר טיפול בשל מחסור חמור בשמן, והיה צורך במעקב, אולם בניגוד מוחלט לחוק מכירת רכב משומש מידע זה לא נמסר לתובע.
"... לא סביר בעיני, כי לובינסקי תסתיר מידע זה שלא כדין עד לאמצע ההליך, ובכך תמנע ... לא רק את הגילוי ש(התובע) היה זכאי לו במסגרת החוק שהופר על ידה, אלא גם את הזכות לטעון כנגד הפרה זו, רק בשל העובדה שעלה בידיה להסתירו עד אותו שלב", כתבה השופטת בהקשר זה.
השופטת אף השתכנעה כי הרכב נמכר לתובע כשהמנוע היה תקול "והאחריות לכך מוטלת במלואה על לובינסקי".
בתוך כך השופטת הוסיפה כי "השכל הישר תומך גם במסקנה, כי מי שרוכש מכונית חדשה, ישמור עליה מכל משמר, ובהיעדר סיבה מיוחדת, לא יתעלם מהתראות שיופיעו, ויבצע בדיקות נחוצות".
לאחר שניתחה את הנזקים שנגרמו לתובע, כולל עגמת נפש, השופטת חייבה את החברה לשלם לו כ-100,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובע (והנתבע שכנגד): עו"ד ר. עותמאן וה.שבתאי
- ב"כ הנתבעת (והתובעת שכנגד): עו"ד א. שביט
עו"ד מנו שבתאי
עוסק/ת ב-
דיני צרכנות ותיירות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין